זוהר בראשית — דף צא ע"א

הזוהר ממשיך בראיית אדם הראשון את כל הנפשות העתידות לבוא, העומדות לפני הקדוש ברוך הוא באותה דמות שיעמדו בה בעולם; הצדיקים מקבלים אחרי מותם דמות אחרת להתלבש בה. הוא מביא את הפסוק ״את אשר ישנו פה... ואת אשר איננו״ ואת ״גלמי ראו עיניך״, ומבאר את ״ומי צור זולתי אלהינו״ ואת השם ״אל״ כסוד כללי של כל הדרגות. אחר כך חוזר לשאלת ״מחזה״ אצל אברהם בטרם נמול: הדרגה היא מראה כל הדרגות העליונות, עם גון לבן מימין, גון אדום משמאל וגון הכולל את כולם. בבלעם כתוב ״מחזה שדי״, ובאברהם ״מחזה״ סתם.