זוהר בראשית — דף צב ע"א

רבי יוסי פותח בפסוק ״ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ״ ומביא שיש בעלי כנפים שמסתובבים בעולם, שומעים כל קול ומעלים אותו לדין לטוב או לרע. הדיון עובר למועד הדין: הנשמה יוצאת בשינה ומעידה באדם, וכל מה שעושה האדם ביום היא מעידה בלילה. מתוארת תחילת הלילה: שערים נסגרים, הכרוז מכריז, הדינים מתעוררים והלבנה מאירה, ואז בעלי היבבה תוקעים ומתעוררת שירה. בחצות הלילה מתעורר הקדוש ברוך הוא להשתעשע עם הצדיקים בגן עדן, וקולו של מי שעוסק אז בתורה נשמע שם. רבי חזקיה מוסיף שיש לו חלק תמיד בעולם הבא.