זוהר בראשית — דף צח ע"א

הזוהר מחזיר לפסוק ״וירא אליו ה׳״: עד שלא נמול אברהם לא היתה עליו אלא הדרגה התחתונה, ואחרי שנמול כתוב ״וירא אליו״ ולא ״אל אברם״. הוא שואל מה השבח היותר כאן, ומשיב שזה סוד נסתר: הכוונה לאותה דרגה שדיברה עמו, שכעת התגלה הקול והתחבר בדבור. הוא מבאר את ״והוא ישב פתח האהל״ כעולם העליון שעמד להאיר עליו, ואת ״כחם היום״ כהארת הימין, הדרגה שאברהם נדבק בה. בפירוש אחר, ״כחם היום״ הוא הזמן שבו דרגה מתקרבת לדרגה בתשוקה זו לעבר זו.