זוהר בראשית — דף קא ע"ב

הזוהר מבאר שהמילה ״אליו״ נקודה ״אי״ו״ ברמז להקב״ה, ושאחר כך נאמר ״איה שרה אשתך״ ו״הנה באהל״, כי חיבור הזכר והנקבה הוא סוד האמונה. המלאכים העליונים אינם יודעים אלא מה שנמסר להם לדעת: במכת בכורות נאמר ״ועברתי בארץ מצרים אני ה׳״, כי רק הקב״ה יודע בין טפה של בכור לשאינה, וכן ״והתוית תו על מצחות האנשים״. הקב״ה מעביר כרוז בכל הרקיעים על מה שעתיד לבוא על העולם. בשעה שהמשחית נמצא בעולם, על האדם להסתתר בביתו, ״ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר״, אך מפני הקב״ה אי אפשר להסתתר: ״אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו״.