זוהר בראשית — דף קיה ע"ב

הבנים הם נחלה מעץ החיים, ״אשרי הגבר אשר מלא את אשפתו״; ״אויבים בשער״ הם בעלי הדינים המזומנים לנשמה, והבנים שהשאיר עומדים לה. רבי יהודה ורבי יוסי הולכים בדרך, והשכינה מתלווה למדברים בתורה. רבי יוסי פותח ב״אשתך כגפן פריה בירכתי ביתך״: אשה צנועה בבית ראויה להוליד בנים כשרים, וכגפן אינה מורכבת ממין אחר. ״בניך כשתילי זיתים״ הוא שכרה. ״הנה כי כן יברך גבר ירא ה׳״ מלמד שכל עוד השכינה צנועה במקומה, ישראל שרויים בארץ סביב שולחנך.