זוהר בראשית — דף קיו ע"ב

רבי יהודה פותח ב״עת לעשות לה׳ הפרו תורתך״: ״עת״ היא כנסת ישראל, כמו ב״ואל יבא בכל עת אל הקדש״, כי יש לה עת וזמן להתחבר כראוי. ״לעשות לה׳״ — המשתדל בתורה כאילו תיקן את העת וחיבר אותה עם הקדוש ברוך הוא; ״הפרו תורתך״ — אילו לא הופרה, לא היה פרוד בין הקדוש ברוך הוא לישראל. רבי יוסי מביא ״אני ה׳ בעתה אחישנה״, ואומר שיום אחד היא כנסת ישראל בעפר. רבי יהודה מבאר בסוד: בגלות נפרדה ה״א מוא״ו, ״נאלמתי דומיה״, והיא שוכבת לעפר יום של ה״א, האלף החמישי, ובאלף הששי וא״ו יקים את ה״א.