זוהר בראשית — דף קמג ע"א

לפי הזוהר, יעקב אמר את השיר ״אל ה׳ בצרתה לי״ כשחשש שאביו יכירו, ו״שפת שקר״ מתייחסת לנחש שהביא קללות על העולם. בשעה שיצחק אמר ״ואברככה לפני ה׳״ הזדעזע כסא הכבוד; עם יעקב נכנסה השכינה ועם עשו נכנס גיהנום, ולכן ״ויחרד יצחק״. ברכות יעקב ניטלו מן הנחש מידה כנגד מידה. הטקסט מפרש את ״מטל השמים ומשמני הארץ״ ו״ורב דגן ותירש״, ואת ״יעבדוך עמים״ בימי שלמה ובבוא המשיח. ״הוה גביר לאחיך״ מתפרש בסוד אותיות האמונה, בימי דוד או בבוא המשיח. רבי יוסי אומר שכל הברכות היו מחלקו של יעקב.