זוהר בראשית — דף קמד ע"א

הזוהר מבחין בין לשונו של יעקב, שפנה אל אביו בענווה, לבין ״יקום אבי״ של עשו. כשנכנס עשו נכנס עמו גיהנום, ופחדו של יצחק היה גדול יותר מבשעת העקדה; יצחק אמר ״גם ברוך יהיה״ כי ראה שהשכינה מודה על הברכות. כולם הודו עליהן, ואף חלק גורלו של עשו. מכאן עובר הטקסט למאבק יעקב עם המלאך: מלאכים היורדים לעולם מתלבשים בגוף כמנהג המקום, ושלטונו של עשו הוא בלילה, בגלות, ולכן נחלש עם עלות השחר. ״לא אשלחך כי אם ברכתני״ פירושו שיודה על הברכות, ושמו נקרא ישראל.