זוהר בראשית — דף קסב ע"ב

הזוהר ממשיך בשאלה מה קורה בזמן הגלות, ומשיב שהצדיק אחוז למעלה ולמטה ואינו נעזב לעולם. על ״ויתן אתם אלהים ברקיע השמים״ נאמר שזה הצדיק, סיום הגוף. מתוארים שני רקיעים, הראשית והסיום, והרקיע השמיני שבו שקועים כל הכוכבים והאורות, והם עומדים כאחד והנהר שופע ואינו פוסק. ההבדל ביניהם הוא שזה מקים וזן את העולם העליון וזה את התחתון. לבסוף נזכרים ״ארזי לבנון אשר נטע״, שתי הצפרים והקשר ל״וללבן שתי בנות״.