זוהר בראשית — דף קסד ע"א

הזוהר מתאר שצד הטמאה יעבור מן העולם ויישאר הקדוש ברוך הוא לבדו וישראל עם קדוש לעבודתו. רבי יצחק ורבי ייסא הולכים בדרך ועוסקים בתורה. רבי יצחק מפרש ״חי ה׳ וברוך צורי״: הצדיק נקרא חי, והחי והברוך מתחברים כבאר מים חיים. רבי ייסא פותח ב״לא יגרע מצדיק עיניו״ ובמלכים היושבים על הכסא. בדרך פוגשים איש שנושא ילד על כתפו, והוא מספר ששני בניו נשבו והוא הולך כדי שיזכו בו אנשים. הוא פותח ב״את קרבני לחמי״, וקרבן ה׳ מזין את העולם, ורבי ייסא מסיק שאין לזלזל באדם.