זוהר בראשית — דף קצג ע"א

הזוהר משלים את הפסוק מיואל: ״כי עצום עשה דברו״ הוא הצדיק העוסק בתורה, ולפי פירוש אחר המקטרג החזק שנוטל רשות ונשמה. אחר כך נפתח ״ויהי מקץ״: רבי חייא מפרש ״קץ שם לחשך״ כקץ השמאל שמשוטט ומקטרג, ו״אבן אפל וצלמות״ כאבן נגף שבה נכשלים הרשעים. התורה מכריזה בכל יום, ומי שמשתדל בה נאחז בעץ החיים. לעץ החיים דרגות כמו ענפים, עלים, קלפות, גוף האילן ושרשים, והכל אחד; בני ישראל אחוזים בו בדרגות שונות, והעוסקים בתורה בגוף האילן. רבי שמעון מסביר ש״מקץ״ הוא מקום שאין בו זכירה, ושפירושו כי אם זכרתני של יוסף היה טעות, שהרי הכל בקדוש ברוך הוא.