זוהר שמות — דף מד ע"ב

בפרשה זו דן הזוהר בסיפור האישה השונמית ואלישע הנביא. היום הנזכר בפסוק הוא ראש השנה, יום שבו נפקדות העקרות ונידונים כל בני העולם. האישה עונה לאלישע בתוך עמי אנכי יושבת — שכן בשעת הדין אסור לאדם להיבדל מן הציבור, כי רחמי הקדוש ברוך הוא מתפשטים על העם כולו כאחד. הבן שנולד לה מת משום שנקשר מצד הנקבה ולא מצד הזכר, וכל הבא מצד הנקבה המוות קרוב לו. אלישע מניח את הילד על מיטתו הקדושה ובסופו של דבר מחיה אותו.