זוהר ויקרא — דף ט ע"א

הָעֲנִיִּים נֶחְשָׁבִים כְּלֵי הַמֶּלֶךְ — "לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה" — וּכְשֶׁהָרָעָב מֵצִיק לָהֶם וְהֵם צוֹעֲקִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקָרֵב אוֹתָם וְנִפְרָע מֵהָעֲשִׁירִים הָרְשָׁעִים שֶׁגָּרְמוּ לָרָעָב. מְסֻפָּר עַל עָשִׁיר שֶׁהֵבִיא קָרְבַּן שְׁתֵּי יוֹנִים (קָרְבַּן עָנִי) וְנִדְחָה עַל יְדֵי הַכֹּהֵן, וּלְאַחַר שֶׁקִּבֵּל עָלָיו נֶדֶר שֶׁלֹּא לַחְשֹׁב מַחְשֶׁבֶת חֵטְא הָיָה לוֹמֵד תּוֹרָה בַּלַּיְלָה עִם אֶחָיו וְנִקְרָא "יְהוּדָה הָאַחֵר", וְכָךְ חִלֵּק מֵחֲצִי נְכָסָיו לָעֲנִיִּים. בְּהֶמְשֵׁךְ מְבֹאָר שֶׁקָּרְבָּנוֹ שֶׁל יִתְרוֹ חָמִיו שֶׁל מֹשֶׁה הָיָה חָשׁוּב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִשּׁוּם שֶׁהִקְדִּים שָׁלוֹם לְיִשְׂרָאֵל בְּנִגּוּד לַעֲמָלֵק.