זוהר ויקרא — דף כג ע"א

לאחר מות משה, מה כתוב? "ויקם העם הזה וזנה" וגו'. כך, אוי לו לעולם כאשר יסתלק ממנו רבי שמעון, שמעיינות החכמה יסתתמו מן העולם, ויחפוץ אדם בדבר חכמה ולא ימצא מי שיאמרו, וכל העולם יטעו בתורה, משום שלא ימצא ביניהם מי שמתעורר בחכמה. על אותו זמן כתוב "ואם כל עדת ישראל ישגו". ואם ישגו בתורה ולא ידעו את דרכיה, במה זה? משום שנעלם דבר מעיני הקהל, שלא ימצא מי שיודע לגלות עמקות התורה ודרכיה. אוי לאותם הדורות שימצאו אז בעולם.<br />
<br />
אמר רבי יהודה: עתיד הקדוש ברוך הוא לגלות רזים עמוקים של התורה בזמן שיבוא מלך המשיח, משום שנאמר (ישעיה יא) "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". וכתוב (ירמיה לא) "ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את ה', כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם". אמן כן יהי רצון.<br />
<br />
"אשר נשיא יחטא ועשה אחת וגו' בשגגה ואשם" (ויקרא ד). שנה רבי יצחק: מה שונה שבכל מקום כתוב בהם "ואם", כמו שנאמר "אם הכהן המשיח יחטא", "ואם כל עדת ישראל ישגו", וכאן "אשר נשיא יחטא" ולא כתוב "ואם נשיא יחטא"? מה זה אומר?<br />
<br />
אלא, שהכוהנים אינם נמצאים כך בחטא, שהרי הכהן שומר את עצמו תמיד, משום שמשאו של אדונו עליו בכל יום, ומשא כל ישראל, ומשא כל אחד ואחד, ולכן התמיהה: הוא, כשיחטא?! ומשום כך כתוב "ואם". וכן "ואם כל עדת ישראל ישגו" - תמיהה היא שכולם ימצאו בחטא אחד, שאם אלה יחטאו אלו לא יחטאו, ומשום כך כתוב "ואם". אבל כאן "אשר נשיא יחטא" - ודאי, משום שליבו גס בו, והעם הולכים אחריו והתמנו תחתיו, ועל כן "אשר נשיא יחטא", כגון שעבר על מצוות לא תעשה ועשה אחת מהן, ולכן לא כתוב בו "ואם", שהרי דבריו אינם בספק.<br />
<br />
רבי יהודה פתח: "והנשיאים הביאו את אבני השהם ואת אבני המילואים לאפוד ולחושן" (שמות לה). מה שונה שאת הדברים הללו הקריבו הנשיאים ולא אדם אחר? והרי כתוב "כל נדיב לבו יביאה את תרומת ה'", וכתוב "ואבני שהם ואבני מילואים לאפוד ולחושן".<br />
<br />
אלא, אמר הקדוש ברוך הוא: אף על גב שבכולם תלויה הנדבה הזו, האבנים הללו עולות לנשיאים. מה הטעם? משום שהן נמצאות על לב הכהן. אמר הקדוש ברוך הוא: יבואו נשיאים שליבם גס בהם, ויביא את האבנים הללו הנמצאות על ליבו של הכהן, ויתכפר עליהם מגסות ליבם. וכתוב "והיו על לב אהרן בבואו לפני ה'", ועל זה - "והנשיאים הביאו את אבני השהם ואת אבני המילואים" - לכפר עליהם.<br />
<br />
ומשום כך, "אשר נשיא יחטא" ודאי, "ועשה אחת מכל מצות ה' אלהיו אשר לא תעשינה" כמו שביארוה, שעבר על מצוות לא תעשה, "או הודע אליו חטאתו" - שמשום שליבו גס בו, לא משגיח בחטאיו, ואחר כך נודע לו ועשה מזה תשובה.<br />
<br />
רבי יהודה ורבי יוסי היו יושבים לילה אחד ועוסקים בתורה. אמר רבי יהודה לרבי יוסי: ראיתי שצחות התורה בלילה יותר מאשר ביום, למה זה? אמר לו: משום שצחות תורה שבכתב היא תורה שבעל פה, ותורה שבעל פה שולטת בלילה ומתעוררת יותר מאשר ביום, ובזמן שהיא שולטת, אז קיימת צחות התורה.<br />
<br />
פתח רבי יוסי ואמר (איוב לה): "ולא אמר איה אלוה עושי, נותן זמירות בלילה". בוא וראה: בשעה שמתעוררת רוח צפון ונחלק הלילה, הרי ביארו ששלהבת אחת יוצאת ומכה תחת כנפי התרנגול ומקיש את כנפיו וקורא. ואותה שלהבת, בזמן שמגיעה אליו ומתעוררת כנגדו, הוא מסתכל בה ומזדעזע וקורא, ומסתכל ומשגיח בשביל כבוד ריבונו כדי לעשות רצונו, וקורא לבני האדם.<br />
<br />
ולכן נקרא "שכוי" - השגחה. ונקרא "גבר", שמתעורר בשלהבת הגבורה; בצד של הגבורה הוא בא לעורר את העולם, ואז אותם בני האמונה עומדים ונותנים גבורה וכוח לכנסת ישראל, ואז נקראת רינת התורה. ולכן דוד ירש את המלכות הוא ובניו לעולמים ולדורי דורות.