זוהר ויקרא — דף כה ע"א

אוי לאותם הרשעים שנפשותיהם אינן זוכות בעולם הזה, וכל שכן בעולם הבא; עליהם נאמר "ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע" (שמואל א כה). הם הולכים ומשוטטים בעולם ולא מוצאים מקום מנוחה, ונטמאים בצד הטומאה, והכרוז קורא "נפש כי תמעול מעל בה', מקדש ה' טמא" - שהרי לקדושה לא נכנסו ולא נכללו, והם מזיקי העולם. רבי יצחק מבאר: "נפש" - כשמתעטרת כנסת ישראל במלך הקדוש, היא נקראת צרור החיים, משום שבה הכל נקשר. רבי אלעזר: כששכינה נוסעת, היא נוסעת עם האבות ("ויסע מלאך האלהים ההולך").<br />
<br />
רבי אבא: הכל נעשה עטרה אחת, והשם הקדוש נראה בתוכם, ואז נקרא "כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים"; ישראל ראו את זיו הכבוד העליון נוסע לפניהם - אלו האבות. ומשום כך השם הזה מְשַׁבֵּר הרים וסלעים, ויש בו לטוב ולרע.<br />
<br />
מדוע עז לקרבן? רבי שמעון מבאר שאין זה בגלל שמו הרומז לרע, אלא משום שעז מובא כאשר עברה על אדם רוח טומאה, וקרבנו תואם את אופי חטאו. יש מי שזוכה בנשמה, יש הזוכה בהתעוררות הרוח, ויש הזוכה רק בנפש; מי שאינו זוכה אלא בנפש נדבק בצד הטומאה, וכשהוא ישן באים אליו צדדים רעים ומודיעים לו בחלום דברים - מקצתם כזבים ומקצתם אמת; לעיתים הם לועגים לו ומראים לו שקר ומצערים אותו. לכן גם אומות עובדי עבודה זרה רואות לעיתים בחלומן דברי אמת, משום אותו צד שהן נדבקות בו, וכל הדברים האלה לזמן קרוב בלבד.<br />
<br />
באותם מינים רעים יש שלוש דרגות: העליונה - התלויים באוויר; התחתונה - הלועגים לבני אדם ומצערים אותם בחלומותיהם, חצופים ככלבים; ויש דרגה עליונה מהם, שחלקה מלמעלה וחלקה מלמטה, המודיעה דברים - מהם כוזבים ומהם אמת, והאמת לזמן הקרוב. מי שזוכה רק בנפש, אותה נפש רוצה להתתקן ולקבל רוח; לפני שהרוויחה, יוצא ממנה דבר-מה ומתפשט בעולם, רוצה לעלות ואינו יכול, עד שפוגש באותם התלויים באוויר, המודיעים לו דברים קרובים ורחוקים, ובאותה דרגה הוא הולך ונקשר בחלומו עד שקונה רוח. כיוון שקונה רוח, היא יוצאת, שוברת הרים וסלעים, עולה ומתפשטת ונכנסת בין מלאכים עליונים קדושים, ולומדת שם דברים וחוזרת למקומה - זהו קשר האדם בקדושה, עד שזוכה בנשמה וקונה אותה.<br />
<br />
כיוון שקונה נשמה, היא עולה למעלה למעלה, ושומרי הפתחים אינם מעכבים אותה, והיא נכנסת בין הצדיקים הצרורים בצרור החיים, ושם רואה את עונג המלך ונהנית מהזיו העליון. וכאשר מתעוררת האיילה הקדושה (כנסת ישראל) ברוח צפון ויורדת, קם אותו צדיק שקנה את הנשמה ומתגבר כאריה חזק בתורה עד הבוקר, והולך עם האיילה הקדושה להיראות לפני המלך ולקבל חוט אחד של חסד - חוט של אברהם, שלא נהנה מאחר כלום ("אם מחוט ועד שרוך נעל"), ולכן זכה בחוט הזה הנקרא חוט אברהם.