זוהר ויקרא — דף מט ע"א

סיכום

הָאִישׁ הַזֶּה הוּא בִּכְלָל שֶׁל אָדָם, וּכְשֶׁרוֹצֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהִלָּחֵם בִּקְרָב, בָּאִישׁ הַזֶּה הוּא נִלְחָם בָּהֶם בִּקְרָב, שֶׁכָּתוּב ה' אִישׁ מִלְחָמָה, בָּאִישׁ הַזֶּה מַמָּשׁ. וְלֹא נִלְחָם בָּהֶם בִּקְרָב, עַד שֶׁעוֹבֵר לוֹ שְׂעַר הָרֹאש, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתַּלְשְׁלוּ מֵהִשְׁתַּלְשְׁלוּתָם, וְיִשָּׁבְרוּ כָּל אוֹתָם הַכְּתָרִים הָאֲחוּזִים בַּשְּׂעָרוֹת.<br />
<br />
לָמַדְנוּ, וְכֹה תַעֲשֶׂה לָהֶם לְטַהֲרָם: הַזֵּה עֲלֵיהֶם מֵי חַטָּאת הֵם שִׁיּוּרֵי הַטַּל שֶׁל הַבְּדוֹלַח. לֶעָתִיד לָבֹא כָּתוּב וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים, וְכִבְּסוּ בִגְדֵיהֶם – שֶׁתִּקּוּנֵי הָאִישׁ הַזֶּה רוֹחֲצִים בְּחֶסֶד עֶלְיוֹן, וְנִטְהָר מִן הַכֹּל.<br />
<br />
וְשָׁנִינוּ, לָמָּה כָּתוּב בְּתַעַר וְלֹא בְמִסְפָּרַיִם? מִשּׁוּם שֶׁיַּעֲבֹר הַשֵּׂעָר בְּשָׁרְשׁוֹ וְיַעַבְרוּ מִמֶּנּוּ הַדִּינִים הַתַּחְתּוֹנִים מֵהִשְׁתַּלְשְׁלוּתָם, וּבִזְמַן שֶׁיֵּכְשְׁרוּ הַמַּעֲשִׂים לְמַטָּה, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַעֲבִיר לוֹ אֶת הַשֵּׂעָר הַזֶּה וּלְגַלֵּחַ אוֹתוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְמַח וְיִרְבֶּה, שֶׁכָּתוּב כִּי יִמָּרֵט רֹאשׁו.<br />
<br />
אָמַר רַבִּי יִצְחָק: גָּדוֹל מִכָּל הַלְוִיִּם הָיָה קֹרַח, שֶׁעָשָׂה אוֹתוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַטָּה כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, וְקָרָא לוֹ קֹרַח – בְּשָׁעָה שֶׁגִּלַּח בִּשְׁבִילוֹ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה, שֶׁכָּתוּב קֵרֵחַ הוּא.<br />
<br />
וּכְשֶׁרָאָה קֹרַח אֶת רֹאשׁוֹ בְּלִי שֵׂעָר וְרָאָה אֶת אַהֲרֹן מִתְקַשֵּׁט בְּקִשּׁוּטֵי מְלָכִים, הִזְדַּלְזֵל בְּעֵינָיו וְקִנֵּא לְאַהֲרֹן. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי עָשִׂיתִי אוֹתְךְ כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, לֹא רָצִיתָ לַעֲלוֹת לָעֶלְיוֹנִים, רֵד לְמַטָּה וְתִהְיֶה בַתַּחְתּוֹנִים, שֶׁכָּתוּב וְיָרְדוּ חַיִּים שְׁאוֹלָה. מַהוּ הַשְּׁאוֹל? גֵּיהִנֹּם, שֶׁשָּׁם צוֹוְחִים הָרְשָׁעִים, וְאֵין מִי שֶׁמְּרַחֲמִים עֲלֵיהֶם, וַעֲתִידִים הֵם לִחְיוֹת וְלַעֲלוֹת כְּשֶׁיְּעוֹרֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עַמּוֹ וּלְהַחֲיוֹתָם, שֶׁכָתוּב ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל. וְאִם מִפְּאַת פָּנָיו יִמָּרֵט רֹאשׁו – לָמַדְנוּ, יֵשׁ פָּנִים וְיֵשׁ פָּנִים, וּמִי הַפָּנִים הַלָּלוּ? אֵלּוּ הֵם שֶׁנִּקְרָאִים פָּנִים שֶׁל זַעַם, וְכָל אֵלּוּ שֶׁתְּלוּיִים מֵאוֹתָם פָּנִים חֲצוּפִים, כֻּלָּם תַּקִּיפִים, כֻּלָּם לֹא מְרַחֲמִים, וּכְשֶׁעוֹבֵר הַשֵּׂעָר מִצַּד אוֹתָם הַפָּנִים, כֻּלָּם עוֹבְרִים וְנִשְׁבָּרִים.<br />
<br />
שֶׁלָּמַדְנוּ, כָּל אוֹתָם שֶׁתְּלוּיִים מֵהַשֵּׂעָר שֶׁל הָרֹאשׁ, הֵם עֶלְיוֹנִים עַל הָאֲחֵרִים וְלֹא חֲצוּפִים כְּמוֹתָם, וְכָל אוֹתָם שֶׁתְּלוּיִים מִצַּד הַשֵּׂעָר שֶׁל אוֹתָם הַפָּנִים, כֻּלָּם חֲצוּפִים וְתַקִּיפִים, וּמִשּׁוּם כָּךְ פָּנָיו מְלֹהָטִים כָּאֵשׁ, מִשּׁוּם הַנִּיצוֹץ שֶׁל הַנִּיצוֹץ הַקָּשֶׁה, וּבָזֶה כָּתוּב פְּנֵי ה' חִלְּקָם, פְּנֵי ה' בְּעֹשֵׂי רָע.<br />
<br />
אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מַהוּ נֶגַע לָבָן אֲדַמְדָּם? נֶגַע מַמָּשׁ הוּא, אִם נִרְאֶה לָבָן וְהָאָדם לֹא עָבַר. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, שֶׁהַלָּבָן לֹא נִרְאֶה אֶלָּא עִם אָדם. רַבִּי יִצְחָק אָמַר, אַף עַל גַּב שֶׁהַלָּבָן נִרְאֶה, אִם הָאָדם לֹא הוֹלֵךְ נֶגַע הוּא, שֶׁכָּתוּב אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינו, וּכְשֶׁמַּלְבִּין, כָּל הָרַחֲמִים נִמְצָאִים וְדִינִים לֹא נִמְצָאִים.<br />
<br />
לָמַד רַבִּי אַבָּא, כָּתוּב נֶגַע הוּא וְכָתוּב נֶגַע הִיא, אֶחָד זָכָר וְאֶחָד נְקֵבָה. כְּשֶׁהַנְּקֵבָה נִטְמֵאת מִשּׁוּם חֲטָאֵי הַתַּחְתּוֹנִים, כָּתוּב נֶגַע הִיא, וּכְשֶׁהַזָּכָר לֹא נִטְהָר מִשּׁוּם חֲטָאֵי הַתַּחְתּוֹנִים, כָּתוּב נֶגַע הוּא.<br />
<br />
וְהַדְּבָרִים הַלָּלוּ נוֹדָעִים לַכֹּהֵן, הַדִּינִים שֶׁבָּאִים מִזֶּה וְהַדִּינִים שֶׁבָּאִים מִזֶּה, וְנוֹדָעִים הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁצָּרִיךְ לְהַקְרִיב, שֶׁכָּתוּב זָכָר תָּמִים וְכָתוּב נְקֵבָה תְּמִימָה יְבִיאֶנָּה. וְעַל כֵּן כָּתוּב זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה, לְהוֹצִיא שְׁאָר הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁלֹּא כָתוּב בָּהֶם רוּחַ נִשְׁבָּרָה, שֶׁהֵם שָׁלוֹם לָעוֹלָם וְשִׂמְחַת הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים. וְעַל וְאִם יִרְאֶנָּה הַכֹּהֵן שָׁנָה רַבִּי יוֹסֵי, כָּתוּב שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיך וְגוֹ' – שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. רַבִּי חִזְקִיָּה אָמַר: וַהֲלֹא שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! אֶלָּא תְּפִלָּה זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא תְּפִלָּה, שֶׁכָּתוּב וַאֲנִי תְפִלָּה, וְדָוִד אָמַר אוֹתָהּ בִּשְׁבִיל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְהַכֹּל אֶחָד, וְעַל זֶה שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, וְזוֹ תְּפִלָּה שֶׁל יָד, שֶׁכָּתוּב עַל יָדְכָה, בְּהֵ''א.<br />

Torat Emet / Rav Pinhas Reuven — CC BY-NC-SA 2.5

Scroll to Top