זוהר ויקרא — דף נה ע"ב
סיכום
וְעַל זֶה שָׁנִינוּ, הַבָּא לִטָּמֵא מְטַמְּאִים אוֹתוֹ וַדַּאי. אוֹי לְאָדָם כְּשֶׁשּׁוֹרָה עָלָיו רוּחַ טֻמְאָה וְנִמְצָא עִמָּהּ בָּעוֹלָם, שֶׁוַּדַּאי יֵדַע שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה לְבַעֲרוֹ מִן הָעוֹלָם. אַשְׁרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכֻּלָּם קְדוֹשִׁים וְנִמְצָאִים בִּקְדֻשָּׁה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, וְשׁוֹרָה עֲלֵיהֶם רוּחַ קְדֻשָּׁה בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. כֵּיוָן שֶׁבָּא הַבֹּקֶר, קָמוּ וְהָלְכוּ.<br />
<br />
עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, פָּתַח רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר "וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים". וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ, שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ כְּנֶגֶד אָבִיו.<br />
<br />
בֹּא רְאֵה, כָּל זְמַן שֶׁיַּעֲקֹב נִמְצָא אֵצֶל לָבָן, לֹא דִבֵּר עִמּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי כָּתוּב "וַיֹּאמֶר ה' אֶל יַעֲקֹב שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךְ וּלְמוֹלַדְתֶּךְ", זֶה הָיָה בַּסּוֹף, בִּזְמַן שֶׁרָצָה לְהִפָּרֵד מִלָּבָן. וּכְשֶׁנִּפְרַד מִמֶּנּוּ, בָּאוּ לִקְרָאתוֹ אוֹתָם מַלְאָכִים וְלִוּוּהוּ בְדַרְכּוֹ.<br />
<br />
בְּתוֹסֶפְתָּא מְסֻפָּר, רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי חָמִיו הָיוּ הוֹלְכִים מֵאוּשָׁא לְלוֹד. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי לְרַבִּי אֶלְעָזָר, אֶפְשָׁר שֶׁשָּׁמַעְתָּ מֵאָבִיךְ מַה שֶּׁכָּתוּב "וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ"? אָמַר לוֹ, לֹא יָדַעְתִּי. עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, הִגִּיעוּ לַמְּעָרָה שֶׁל לוֹד, וְשָׁמְעוּ אוֹתוֹ קוֹל שֶׁאוֹמֵר: שְׁנֵי עֳפָרִים שֶׁל הָאַיֶּלֶת עָשׂוּ לְפָנַי רָצוֹן שֶׁל נַחַת לִי, וְהֵם הָיוּ הַמַּחֲנֶה הַקָּדוֹשׁ שֶׁפָּגַשׁ אֶת יַעֲקֹב לְפָנָיו. הִתְרַגֵּשׁ רַבִּי אֶלְעָזָר וְהִסְתַּעֵר בְּנַפְשׁוֹ, וְאָמַר: רִבּוֹן הָעוֹלָם כָּךְ דַּרְכּוֹ, טוֹב לָנוּ שֶׁלֹּא נִשְׁמַע, שָׁמַעְתִּי וְלֹא יָדַעְתִּי. הִתְרַחֵשׁ לוֹ נֵס, וְשָׁמַע אוֹתוֹ קוֹל שֶׁאוֹמֵר: אַבְרָהָם וְיִצְחָק הָיוּ. נָפַל עַל פָּנָיו וְרָאָה אֶת דְּיוֹקַן אָבִיו, וְאָמַר לוֹ, אַבָּא, שָׁאַלְתִּי וֶהֱשִׁיבוּנִי, שֶׁאַבְרָהָם וְיִצְחָק הֵם שֶׁפָּגְשׁוּ אֶת יַעֲקֹב כְּשֶׁנִּצַּל מִלָּבָן. אָמַר לוֹ, בְּנִי, הוֹצֵא אֶת פִּתְקְךְ וְקַח אֶת דִּבְרֵי אָבִיךְ הַזָּקֵן, פֶּה מְדַבֵּר גְּדוֹלוֹת הָיָה. וְלֹא רַק זֶה בִּלְבַד, אֶלָּא אֶת כָּל הַצַּדִּיקִים פּוֹגְשׁוֹת נְשָׁמוֹת שֶׁל צַדִּיקִים לִפְנֵיהֶם לְהַצָּלָתָם, וְהֵם מַלְאָכִים קְדוֹשִׁים עֶלְיוֹנִים.<br />
<br />
וּבֹא רְאֵה, יִצְחָק הָיָה קַיָּם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אֲבָל נִשְׁמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה נִלְקְחָה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד שֶׁל אֲדוֹנוֹ, כְּשֶׁנֶּעֱקַד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְאָז נִסְתְּמוּ עֵינָיו מֵרְאוֹת, הַיְנוּ שֶׁכָּתוּב "לוּלֵא וְגוֹ' וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי".<br />
<br />
בֹּא רְאֵה, כָּתוּב "וַיִּפְגְּעוּ בוֹ" — וַיִּפְגַּע בְּמַלְאֲכֵי אֱלֹהִים הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! מַה זֶּה "בּוֹ"? אֶלָּא הֵם בָּאוּ לְהִכָּלֵל בּוֹ. מַה זֶּה לְהִכָּלֵל בּוֹ? אֶלָּא הֵם בָּאוּ מִצַּד הַגְּבוּרָה, שֶׁכָּתוּב מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, וְרָאָה מִצַּד אַחֵר מַלְאֲכֵי רַחֲמִים, וְנִכְלְלוּ בוֹ רַחֲמִים וְדִין.<br />
<br />
בֹּא רְאֵה, בָּרִאשׁוֹנָה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, זֶה אֶחָד; אַחַר כָּךְ "וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם" — שְׁנַיִם. אֶחָד מִצַּד הַדִּין, וְאֶחָד מִצַּד הָרַחֲמִים, מַלְאָכִים מִן הַצַּד הַזֶּה וּמַלְאָכִים מִן הַצַּד הַזֶּה. וְעַל זֶה כָּתוּב "וַיִּפְגְּעוּ בוֹ", בּוֹ דַּוְקָא. "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם" — רָאָה אוֹתָם הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! מַה זֶּה "רָאָם"? אֶלָּא רָאָה אוֹתָם כְּלוּלִים כְּאֶחָד, מְדֻבָּקִים זֶה בָּזֶה, מְחוּבָּרִים זֶה בָּזֶה, וְלָכֵן כָּתוּב רָאָם, וְכֻלָּם בָּאוּ לְלַוּוֹת אוֹתוֹ וּלְהַצִּילוֹ מִיַּד עֵשָׂו.<br />
<br />
כָּתוּב בְּעֵשָׂו, "וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי". וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן — אִם תֹּאמַר שֶׁיַּעֲקֹב הָיָה מִטִּפָּה רִאשׁוֹנָה, לֹא כָּךְ, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב "וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן" וְלֹא כָתוּב "וַיֵּצֵא רִאשׁוֹן". וּמִשּׁוּם שֶׁיִּצְחָק בָּא מִצַּד הַדִּין הַקָּשֶׁה, יָצָא עֵשָׂו אַדְמוֹנִי, אָדֹם, שֶׁאִם יַעֲקֹב הָיָה בְּכוֹר אוֹתָהּ טִפָּה רִאשׁוֹנָה אֵיךְ יָצְאָה כָּךְ אֲדֻמָּה. אֲבָל טִפָּה שְׁנִיָּה הָיָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא יָצָא כָּךְ, שֶׁהֲרֵי אוֹתָהּ טִפָּה הָיְתָה מִצַּד הָרַחֲמִים מִצַּד זֶה וּמִצַּד זֶה.<br />
<br />
וְהַטִּפָּה שֶׁל עֵשָׂו לֹא הָיְתָה כְּמוֹ הַטִּפָּה שֶׁל יַעֲקֹב, שֶׁזֶּה שָׁלֵם וְזֶה לֹא שָׁלֵם. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה יִצְחָק מְכַוֵּן בְּסִיּוּם הַדִּין הַקָּשֶׁה, שֶׁהוֹצִיא בְצִדּוֹ בְּאוֹרוֹת חֲקוּקִים בְּאֵיבָרָיו, וּמִשּׁוּם כָּךְ עֵשָׂו זֻהֲמָא שֶׁהֻתְּכָה מֵהַזָּהָב.<br />
<br />
עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, פָּתַח רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר "וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים". וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ, שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ כְּנֶגֶד אָבִיו.<br />
<br />
בֹּא רְאֵה, כָּל זְמַן שֶׁיַּעֲקֹב נִמְצָא אֵצֶל לָבָן, לֹא דִבֵּר עִמּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי כָּתוּב "וַיֹּאמֶר ה' אֶל יַעֲקֹב שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךְ וּלְמוֹלַדְתֶּךְ", זֶה הָיָה בַּסּוֹף, בִּזְמַן שֶׁרָצָה לְהִפָּרֵד מִלָּבָן. וּכְשֶׁנִּפְרַד מִמֶּנּוּ, בָּאוּ לִקְרָאתוֹ אוֹתָם מַלְאָכִים וְלִוּוּהוּ בְדַרְכּוֹ.<br />
<br />
בְּתוֹסֶפְתָּא מְסֻפָּר, רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי חָמִיו הָיוּ הוֹלְכִים מֵאוּשָׁא לְלוֹד. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי לְרַבִּי אֶלְעָזָר, אֶפְשָׁר שֶׁשָּׁמַעְתָּ מֵאָבִיךְ מַה שֶּׁכָּתוּב "וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ"? אָמַר לוֹ, לֹא יָדַעְתִּי. עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, הִגִּיעוּ לַמְּעָרָה שֶׁל לוֹד, וְשָׁמְעוּ אוֹתוֹ קוֹל שֶׁאוֹמֵר: שְׁנֵי עֳפָרִים שֶׁל הָאַיֶּלֶת עָשׂוּ לְפָנַי רָצוֹן שֶׁל נַחַת לִי, וְהֵם הָיוּ הַמַּחֲנֶה הַקָּדוֹשׁ שֶׁפָּגַשׁ אֶת יַעֲקֹב לְפָנָיו. הִתְרַגֵּשׁ רַבִּי אֶלְעָזָר וְהִסְתַּעֵר בְּנַפְשׁוֹ, וְאָמַר: רִבּוֹן הָעוֹלָם כָּךְ דַּרְכּוֹ, טוֹב לָנוּ שֶׁלֹּא נִשְׁמַע, שָׁמַעְתִּי וְלֹא יָדַעְתִּי. הִתְרַחֵשׁ לוֹ נֵס, וְשָׁמַע אוֹתוֹ קוֹל שֶׁאוֹמֵר: אַבְרָהָם וְיִצְחָק הָיוּ. נָפַל עַל פָּנָיו וְרָאָה אֶת דְּיוֹקַן אָבִיו, וְאָמַר לוֹ, אַבָּא, שָׁאַלְתִּי וֶהֱשִׁיבוּנִי, שֶׁאַבְרָהָם וְיִצְחָק הֵם שֶׁפָּגְשׁוּ אֶת יַעֲקֹב כְּשֶׁנִּצַּל מִלָּבָן. אָמַר לוֹ, בְּנִי, הוֹצֵא אֶת פִּתְקְךְ וְקַח אֶת דִּבְרֵי אָבִיךְ הַזָּקֵן, פֶּה מְדַבֵּר גְּדוֹלוֹת הָיָה. וְלֹא רַק זֶה בִּלְבַד, אֶלָּא אֶת כָּל הַצַּדִּיקִים פּוֹגְשׁוֹת נְשָׁמוֹת שֶׁל צַדִּיקִים לִפְנֵיהֶם לְהַצָּלָתָם, וְהֵם מַלְאָכִים קְדוֹשִׁים עֶלְיוֹנִים.<br />
<br />
וּבֹא רְאֵה, יִצְחָק הָיָה קַיָּם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אֲבָל נִשְׁמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה נִלְקְחָה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד שֶׁל אֲדוֹנוֹ, כְּשֶׁנֶּעֱקַד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְאָז נִסְתְּמוּ עֵינָיו מֵרְאוֹת, הַיְנוּ שֶׁכָּתוּב "לוּלֵא וְגוֹ' וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי".<br />
<br />
בֹּא רְאֵה, כָּתוּב "וַיִּפְגְּעוּ בוֹ" — וַיִּפְגַּע בְּמַלְאֲכֵי אֱלֹהִים הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! מַה זֶּה "בּוֹ"? אֶלָּא הֵם בָּאוּ לְהִכָּלֵל בּוֹ. מַה זֶּה לְהִכָּלֵל בּוֹ? אֶלָּא הֵם בָּאוּ מִצַּד הַגְּבוּרָה, שֶׁכָּתוּב מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, וְרָאָה מִצַּד אַחֵר מַלְאֲכֵי רַחֲמִים, וְנִכְלְלוּ בוֹ רַחֲמִים וְדִין.<br />
<br />
בֹּא רְאֵה, בָּרִאשׁוֹנָה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, זֶה אֶחָד; אַחַר כָּךְ "וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם" — שְׁנַיִם. אֶחָד מִצַּד הַדִּין, וְאֶחָד מִצַּד הָרַחֲמִים, מַלְאָכִים מִן הַצַּד הַזֶּה וּמַלְאָכִים מִן הַצַּד הַזֶּה. וְעַל זֶה כָּתוּב "וַיִּפְגְּעוּ בוֹ", בּוֹ דַּוְקָא. "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם" — רָאָה אוֹתָם הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! מַה זֶּה "רָאָם"? אֶלָּא רָאָה אוֹתָם כְּלוּלִים כְּאֶחָד, מְדֻבָּקִים זֶה בָּזֶה, מְחוּבָּרִים זֶה בָּזֶה, וְלָכֵן כָּתוּב רָאָם, וְכֻלָּם בָּאוּ לְלַוּוֹת אוֹתוֹ וּלְהַצִּילוֹ מִיַּד עֵשָׂו.<br />
<br />
כָּתוּב בְּעֵשָׂו, "וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי". וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן — אִם תֹּאמַר שֶׁיַּעֲקֹב הָיָה מִטִּפָּה רִאשׁוֹנָה, לֹא כָּךְ, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב "וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן" וְלֹא כָתוּב "וַיֵּצֵא רִאשׁוֹן". וּמִשּׁוּם שֶׁיִּצְחָק בָּא מִצַּד הַדִּין הַקָּשֶׁה, יָצָא עֵשָׂו אַדְמוֹנִי, אָדֹם, שֶׁאִם יַעֲקֹב הָיָה בְּכוֹר אוֹתָהּ טִפָּה רִאשׁוֹנָה אֵיךְ יָצְאָה כָּךְ אֲדֻמָּה. אֲבָל טִפָּה שְׁנִיָּה הָיָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא יָצָא כָּךְ, שֶׁהֲרֵי אוֹתָהּ טִפָּה הָיְתָה מִצַּד הָרַחֲמִים מִצַּד זֶה וּמִצַּד זֶה.<br />
<br />
וְהַטִּפָּה שֶׁל עֵשָׂו לֹא הָיְתָה כְּמוֹ הַטִּפָּה שֶׁל יַעֲקֹב, שֶׁזֶּה שָׁלֵם וְזֶה לֹא שָׁלֵם. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה יִצְחָק מְכַוֵּן בְּסִיּוּם הַדִּין הַקָּשֶׁה, שֶׁהוֹצִיא בְצִדּוֹ בְּאוֹרוֹת חֲקוּקִים בְּאֵיבָרָיו, וּמִשּׁוּם כָּךְ עֵשָׂו זֻהֲמָא שֶׁהֻתְּכָה מֵהַזָּהָב.<br />
Torat Emet / Rav Pinhas Reuven — CC BY-NC-SA 2.5