זוהר ויקרא — דף סב ע"ב

בָּא רַבִּי אַבָּא וְשָׁאַל: כָּתוּב ״וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים גֹּרָלוֹת וְגוֹ׳.״ לָמָּה הַגּוֹרָלוֹת הַלָּלוּ? וְלָמָּה אַהֲרֹן נוֹתֵן גּוֹרָלוֹת? וְלָמָּה הַפָּרָשָׁה הַזֹּאת?<br />
<br />
פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר: ״וַיִּקַּח מֵאִתָּם אֶת שִׁמְעוֹן וַיֶּאֱסֹר אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם.״ יוֹסֵף לָקַח דַּוְקָא אֶת שִׁמְעוֹן, כִּי בְּכָל מָקוֹם שִׁמְעוֹן וְלֵוִי הֵם פְּתִיחַת הַדִּין: כְּשֶׁהָלַךְ יוֹסֵף מֵאָבִיו אֶל אֶחָיו, שִׁמְעוֹן פָּתַח רִאשׁוֹן בַּדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא וְעַתָּה לְכוּ וְגוֹ׳״, וְאַחַר כָּךְ בִּשְׁכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי״, כֻּלָּם בְּדִין הָיוּ. עַל כֵּן טוֹב הָיָה לְיוֹסֵף לָקַחַת אֶת שִׁמְעוֹן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָעִיר קְטָטָה עִם שְׁאָר הַשְּׁבָטִים. וְשָׁנִינוּ: שִׁמְעוֹן הִזְדַּוֵּג דַּוְקָא עִם לֵוִי, וְלֹא עִם רְאוּבֵן אָחִיו הַסָּמוּךְ לוֹ, מִשּׁוּם שֶׁרָאָה וְיָדַע שֶׁלֵּוִי בָּא מִצַּד הַדִּין, וְהוּא עַצְמוֹ נֶאֱחָז יוֹתֵר בְּצַד הַדִּין הַקָּשֶׁה, וְאָמַר: אִם נִתְעָרֵב שְׁנֵינוּ יַחַד נַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם. עַל כֵּן נָטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת לֵוִי לְחֶלְקוֹ וְאָמַר כִּי מִכָּאן וָהָלְאָה יֵשֵׁב שִׁמְעוֹן לְבַדּוֹ עִם שַׁלְשֶׁלֶת הַגְּבוּרָה. וְלָמַדְנוּ שֶׁבְּצַד הָאֵם אֲחוּזִים בְּיַד שְׂמֹאל שְׁנֵי שׁוֹמְרִים חוֹקְרֵי דִין, הַמְרַגְּלִים אֶת הָאָרֶץ בְּכָל יוֹם, וְזֶהוּ סוֹד הַכָּתוּב: ״שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים.״<br />
<br />
וְשָׁנִינוּ: אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִכָּל עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה לְטַהֵר וּלְרַחֵם עֲלֵיהֶם, שֶׁהֵם חֶלְקוֹ וְגוֹרָלוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי חֵלֶק ה׳ עַמּוֹ וְגוֹ׳״ וְ״יַרְכִּבֵהוּ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ״, כִּי הֵם אֲחוּזִים לְמַעְלָה לְמַעְלָה, וְעַל כֵּן אַהֲבָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִדְבֶּקֶת בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר ״אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה׳״ וְ״כִּי מֵאַהֲבַת ה׳ אֶתְכֶם וְגוֹ׳.״ וּמִתּוֹךְ הָאַהֲבָה הַיְתֵרָה נָתַן לָהֶם יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה לְטַהֵר וּלְזַכּוֹת אוֹתָם מִכָּל חַטֹּאתֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי בַיּוֹם הַזֶּה וְגוֹ׳״, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ צַדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא וְלֹא יִמָּצֵא בָהֶם חֵטְא, וְעַל כֵּן בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם מִתְעַטְּרִים יִשְׂרָאֵל וְשׁוֹלְטִים עַל כָּל חוֹקְרֵי הַדִּין וְעַל כָּל הָרוּחוֹת.<br />
<br />
לָמַדְנוּ: ״וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים גֹּרָלוֹת״ — אַהֲרֹן נוֹתֵן, מִשּׁוּם שֶׁבָּא מִצַּד הַחֶסֶד; וְעַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים דַּוְקָא, כְּדֵי שֶׁתִּתְבַּשֵּׂם הַגְּבִירָה. גּוֹרָל אֶחָד לַה׳ וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל — אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יֵשֵׁב זֶה אֶצְלִי, וְאֶחָד יֵלֵךְ וִישׁוֹטֵט בָּעוֹלָם, שֶׁאִלְמָלֵא שְׁנֵיהֶם מִזְדַּוְּגִים לֹא יָכוֹל הָעוֹלָם לִסְבֹּל. הַשָּׂעִיר הַיּוֹצֵא הוֹלֵךְ וּמְשׁוֹטֵט בָּעוֹלָם וּמוֹצֵא אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכַמָּה עֲבוֹדוֹת, בְּכַמָּה דְרָגוֹת, בְּכַמָּה הַנְהָגוֹת טוֹבוֹת, וְלֹא יָכוֹל לָהֶם, וּבֵין כֻּלָּם שָׁלוֹם, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִכָּנֵס עִמָּהֶם בְּמַלְשִׁינוּת; וְאֶת הַשָּׂעִיר הָאַחֵר שׁוֹלְחִים עִם מַשָּׂא כָּל חַטֹּאות יִשְׂרָאֵל. וְלָמַדְנוּ שֶׁכַּמָּה קְבוּצוֹת מְחַבְּלִים הַנְּתוּנִים תַּחַת יָדוֹ מְמֻנִּים לְרַגֵּל אֶת הָאָרֶץ עַל הָעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, וּבְאוֹתוֹ הַיּוֹם לֹא נִמְצָא לַמַּלְשִׁין פִּתְחוֹן פֶּה לְדַבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל. כְּשֶׁמַּגִּיעַ הַשָּׂעִיר אֶל הָהָר, כֻּלָּם מִתְבַּשְּׂמִים בּוֹ בְּשִׂמְחָה רַבָּה, וְאוֹתוֹ שׁוֹמֵר הַיּוֹצֵא חוֹזֵר וְאוֹמֵר אֶת תִּשְׁבַּחְתָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְהַקָּטֵגוֹר נַעֲשֶׂה סָנֵגוֹר.