זוהר בראשית — דף מט ע"ב

הזוהר מלמד שמי שמתחבר באשתו צריך לבקש ממנה ולשמח אותה בדברים, ואסור לשמש מטתו ביום; על הפסוק ״וילן שם כי בא השמש״ ו״ויקח מאבני המקום״. הוא מפרש את דברי האהבה ״עצם מעצמי ובשר מבשרי״ ו״לזאת יקרא אשה״, ואת ״על כן יעזב איש את אביו״. אחר כך מופיע הנחש שמעורר את היצר הרע, והאשה אוכלת ונותנת גם לבעלה. רבי אלעזר שואל על היצר הרע למעלה, ורבי שמעון משיב שהשמאל אוחז בנקבה. אחר כך רבי שמעון הולך לטבריה עם החברים ופוגש את רבי פנחס, ודורש ״וילך למסעיו״: שני מסעות, של האדם ושל השכינה.