זוהר בראשית — דף ע ע"א

הילד מסביר שהמזבח של נח הוא המזבח של אדם הראשון, ושהכתוב ״ויבן״ בא משום שמעשי הרשעים הפילו אותו. הוא דן במלה ״אשה״ בקרבן העולה כקשר של זכר ונקבה, ימין ושמאל, ובעשן ואש המתחברים זה בזה, ומבאר את ״וירח ה׳ את ריח הניחוח״ כנחת שבה שוכך הרגז. רבי ייסא נושק לילד, ושלושתם מחליטים ללכת יחד. הילד פותח בפסוק ״ישקני מנשיקות פיהו״ ומסביר ש״כי טובים דדיך מיין״ הוא היין המשמח המוקרב על המזבח, ולא היין המשכר שגורם רגז.