זוהר בראשית — דף עט ע"א

הזוהר מפרש את הפסוק ״ביד כל אדם יחתום״: ביום שנשלמים ימי האדם ויוצא מן העולם נתנת לו רשות לראות מה שלא ראה בחייו, ושלושה שליחים מחשבים את ימיו וחטאיו, והוא מודה בפיו וחותם בידו. הרשעים קשי ערף אף בשעת יציאתם, ועל הצדיק להחזיק בהם ולא לעזבם, שאם יעזבם יחריבו את העולם; כך באלישע וגיחזי, וכך באברהם, שכל עוד היה לוט עמו לא התחבר לרשעים. אחר כך נדרשים הפסוקים ״וילך אברם״: ״ויקח״ פירושו שמשך את שרי בדברים נעימים, לוט נלקח משום שדוד עתיד לצאת ממנו, והנפש אשר עשו בחרן הם הגרים והגיורות.