זוהר בראשית — דף פג ע"ב

הזוהר ממשיך להסביר את הנפש, הרוח והנשמה: הן דרגה אחת בחיבור; הנפש היא התעוררות תחתונה הנאחזת בגוף וזנה אותו, ונעשית כסא לרוח, והרוח כסא לנשמה הנסתרת, כאור השחור הנדבק בפתילה והאור הלבן ששורה עליו. האדם השלם בכולן נקרא קדוש. אברהם בבואו לארץ קיבל נפש ובנה מזבח, אחר כך רוח ב״הנגבה״, ואחר כך התדבק בנשמה; בירידה למצרים נצרף ושב ועלה באמונה העליונה. מכאן הוא נעשה הימין של העולם, ו״כבד מאד במקנה בכסף ובזהב״ כנגד ארבע הרוחות. החברים נשקו את ידו של רבי שמעון, ורבי אבא בכה על הסתלקותו; ו״וילך למסעיו״ הוא פקידת הדרגות מנגב עד בית אל.