זוהר בראשית — דף צו ע"ב

הזוהר מסיים את הפסוקים בישעיהו על הכרם: ״ויטעהו שרק״ מתקשר לפסוק ״זרע אמת״ ולהולדת אברהם למעלה, ו״מגדל״ ו״יקב״ מצביעים על שער הצדק שבו זוכה כל ילד שנמול. האורחים אומרים לבעל ההלולה ברכות, ומלווים את רבי אבא; האיש מספר שנשא את אשת אחיו המת בלי בנים, ורבי אבא מורה לקרוא לבנו אידי. כשרבי אבא חוזר, הוא מספר הכל לרבי אלעזר ומחשיש לומר לרבי שמעון, וזה מבאר את הפסוק ״ויפל אברם על פניו״. רבי שמעון גוזר על רבי אבא שילמד וישכח שלשים יום, ואחר כך מסביר שהדברים יתגלו בין החברים. רבי יוסי מביא את הפסוק ״אז יבקע כשחר אורך״.