זוהר בראשית — דף קח ע"ב

״ותבט אשתו מאחריו״: מאחר השכינה, ולדברי רבי יוסי מאחורי לוט, שהרי המשחית הלך אחריו והפך את מה שהשאיר מאחור; כשהחזירה פניה ראתה את המשחית ו״תהי נציב מלח״. רבי אלעזר ורבי יוסי דנים בפסוק ״ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם״: הקב״ה חלק את העמים והארצות לממנים, אולם בארץ ישראל לא שולט ממנה אחר אלא הוא לבדו, והיא נזונה תחילה ואחר כך כל העולם. ״בה״ מרמז לקדשת הארץ, שבה שורה האמונה והברכה שלמעלה. בפסוק ״כגן ה׳ כארץ מצרים״ מבאר הזוהר שסדם ומצרים היו דומות לגן ה׳ בספוק ובעדון, ומצרים נישקית מן הנילוס.