זוהר בראשית — דף קי ע"ב

הזוהר מסביר שהיה ראוי ללוט שיצאו ממנו ומבנותיו שתי האמות כדי שיתקשרו במקומן, והן נעשו מתוך יין שהזדמן להם במערה. הבנות קראו שמות: הבכירה אמרה בחצפה ״מואב״, כלומר מאבא; הצעירה אמרה בצניעות ״בן עמי״ ולא אמרה ממי. אצל הבכירה כתוב ״ובקומה״ בוא״ו ונקוד, משום שסיוע מלמעלה היה בו, כי ממנה עתיד לצאת מלך המשיח; אצל הצעירה ״ובקמה״ חסר וא״ו. רבי שמעון אומר שלא ידע שעתיד להעמיד ממנה את דוד, שלמה וכל המלכים ומלך המשיח, ומקשר זאת לרות ולבעז.