זוהר בראשית — דף קיו ע"א

״בניך כשתילי זיתים״ הם ישראל בארץ, אוכלים ומקריבים ושמחים לפני הקדוש ברוך הוא. אחר שיצאה השכינה וישראל גלו מעל שולחן אביהם, הם צווחים בין העמים, וקדושים רבים מתו בגזרות תקיפות בעונש התורה שלא קיימו. הפסוק ״תחת אשר לא עבדת את ה׳ אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל״ מפורש: שמחה — הכהנים והקרבנות, טוב לבב — הלוים, מרב כל — ישראל האמצעיים. ״הרבית הגוי״ הם ישראל, ״לו הגדלת השמחה״ — דרגת אברהם, ו״כשמחת בקציר״ — כנסת ישראל.