זוהר בראשית — דף קיז ע"א

ממשיך הפסוק ״אני ה׳ בעתה אחישנה״: כנסת ישראל תקום מן העפר. רבי יהודה מבאר בסוד אותיות השם שבגלות נפרדה ה״א מוא״ו, ״נאלמתי דומיה״, והיא שוכבת בעפר יום אחד של ה״א, האלף החמישי; כשיבוא האלף הששי יקים וא״ו את ה״א. בשש מאות שנה לאלף הששי ייפתחו שערי החכמה והעולם יתקן להיכנס לשביעי, כבשנת שש מאות לנח. הקשת תראה בגונים מאירים, זכר ברית עולם, והיא כנסת ישראל. רבי יוסי מסכים שאין לעורר חשבונות וקצים אחרים.