זוהר בראשית — דף קנ ע"ב

יעקב אומר ״מה נורא המקום הזה״ על שני הצדדים ועל אות הברית הקדוש, שאינו צריך להתבטל אלא להיות ״בית אלהים״ לעשיית פרות ולהריק ברכות, ו״שער השמים״. רבי יצחק מסיים את סיפורו על האיש ובנו, ורבי שמעון אומר לו שאלו דברי סודות עליונים בסוד החכמה. רבי יהודה שואל מדוע נדר יעקב ״אם יהיה אלהים עמדי״ אף שהובטח לו, והתשובה: חלום חלם, והחלומות מהם אמת ומהם לא. יעקב, שבאמצע, מושך ברכות מהמקור ומעבירן אל ״אלהים״; ״ושבתי בשלום״ — כשיתקן את בית אביו, או בארץ הקדושה. לבסוף רבי חייא פותח בפסוק ״דברי עונות גברו מני״.