זוהר ויקרא — דף ט ע"ב

קָרְבַּן הֶעָנִי חָשׁוּב בִּמְיֻחָד, שֶׁכֵּן הוּא כְּאִלּוּ מַקְרִיב גַּם אֶת חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ מִתּוֹךְ עָנְיוֹ וְגַם אֶת הַקָּרְבָּן עַצְמוֹ, וַאֲפִלּוּ מִנְחַת סֹלֶת הֶעָנִי נֶחְשֶׁבֶת כְּאִלּוּ הִקְרִיב אֶת נַפְשׁוֹ מַמָּשׁ. רַבִּי יְהוּדָה פּוֹתֵחַ בְּ"בָּרוּךְ ה' מִצִּיּוֹן" וּמְבָאֵר שֶׁהַבְּרָכָה יוֹצֵאת מִצִּיּוֹן בְּשָׁעָה שֶׁהַלְּבָנָה (כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל) מֵאִירָה מֵאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ וּמִתְקָרֶבֶת אֵלָיו. בְּהֶמְשֵׁךְ מְתֹאָר כֵּיצַד בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁבְעָה רְקִיעִים לְמַעְלָה וְשֶׁבַע אֲרָצוֹת לְמַטָּה, וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וִירוּשָׁלַיִם עֶלְיוֹנוֹת עַל כָּל הַיִּשּׁוּב.