זוהר ויקרא — דף לה ע"ב

בֹּא רְאֵה, אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם אֶלָּא עַל רֵיחַ, וּמֵהָרֵיחַ הַזֶּה נוֹדָע רֵיחַ אַחֵר: שֶׁהֲרֵי בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹצֵאת שַׁבָּת וְעוֹלָה הַנֶּפֶשׁ הַיְתֵרָה, וְנִשְׁאֲרוּ הַנֶּפֶשׁ וְהָרוּחַ נִפְרָדוֹת עֲצוּבוֹת, בָּא הָרֵיחַ הַזֶּה, וּמִתְקָרְבִים זֶה לָזֶה וּשְׂמֵחִים; וְעַל זֶה צָרִיךְ רוּחַ אַחַר רוּחַ לְקַבֵּל רֵיחַ, כֵּיוָן שֶׁמִּתְקַבֵּל רֵיחַ, מִתְקָרְבִים כְּאֶחָד וּשְׂמֵחִים — כְּגוֹן זֶה רֵיחַ שֶׁל הַקָּרְבָּנוֹת, בְּרֵיחַ זֶה מִתְקָרְבִים כֻּלָּם כְּאֶחָד, וְנִדְלָקִים הַנֵּרוֹת וּשְׂמֵחִים. בֹּא רְאֵה: שְׁנֵי מְאוֹרוֹת, אֶחָד לְמַעְלָה וְאֶחָד לְמַטָּה; אִם מַלְהִיט אָדָם הַמָּאוֹר שֶׁלְּמַטָּה הַזֶּה וּמְכַבֶּה אוֹתוֹ, אוֹתוֹ עָשָׁן שֶׁעוֹלֶה מַלְהִיט אוֹתוֹ הַמָּאוֹר הָעֶלְיוֹן. כָּךְ עֲשַׁן הַקָּרְבָּנוֹת, הֶעָשָׁן הַזֶּה שֶׁעוֹלֶה, מַלְהִיט הַמְּאוֹרוֹת הָעֶלְיוֹנִים וּמִתְלַהֲטִים בְּאֶחָד, וְכֻלָּם מִתְקָרְבִים כְּאֶחָד בָּרֵיחַ הַזֶּה; וּמִשּׁוּם כָּךְ, «רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'». וְעַל כֵּן רֵיחַ הַקָּרְבָּן הוּא קִיּוּם שֶׁל הַכֹּל וְקִיּוּם הָעוֹלָם, וְהַקָּרְבָּן עַל יַד הַכֹּהֵן שֶׁמַּקְרִיב הַכֹּל — וּמִשּׁוּם כָּךְ שִׁבְעָה יְמֵי הַשְׁלָמָה נִשְׁתַּלְּמוּ בוֹ, כְּדֵי שֶׁכֻּלָּם יִתְבָּרְכוּ בַעֲבוֹדָתוֹ, וְיִמָּצְאוּ שְׂמָחוֹת וּבְרָכוֹת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה.<br />
<br />
עַל הַפָּסוּק «ה' אֱלֹהַי אַתָּה אֲרוֹמִמְך» פֵּרְשׁוּהוּ שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לְהוֹדוֹת לַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ וּלְשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ עַל הַכֹּל. וְכָאן מֵהָעֹמֶק שֶׁל הַכֹּל, שֶׁכָּתוּב «כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא», כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב «וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּלֶא»; «עֵצוֹת מֵרָחֹק» - עֵצוֹת כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר יוֹעֵץ, מֵרָחֹק שֶׁכָּתוּב «מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי», וְכָתוּב «מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָה». אֱמוּנָה אֹמֶן - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר «אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוְל». וּפֵרְשׁוּהָ אֱמוּנָה בַּלַּיְלָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר «וְאֱמוּנָתֶךָ בַּלֵּילוֹת», וְכָתוּב «חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶך». וְעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל מֵחֲטָאֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב «וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכָּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם».<br />
<br />
«וַיְהִי בַּיוֹם הַשְּׁמִינִי» וְגוֹ'. רַבִּי יִצְחָק פָּתַח, «בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים»: אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן לָהֶם תּוֹרָה קְדוֹשָׁה, שִׂמְחַת הַכֹּל, שִׂמְחָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהַשַּׁעֲשׁוּעַ שֶׁלּוֹ, שֶׁכָּתוּב «וָאֶהְיֶה שַׁעֲשׁוּעִים יוֹם יוֹם». וְכָל הַתּוֹרָה הִיא שֵׁם אֶחָד שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּבַתּוֹרָה נִבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁכָּתוּב «וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן», אַל תִּקְרֵי אָמוֹן אֶלָּא אֻמָּן. וּבַתּוֹרָה נִבְרָא אָדָם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב «וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם». אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַתּוֹרָה: אֲנִי רוֹצֶה לִבְרֹא אָדָם. אָמְרָה לְפָנָיו: הָאָדָם הַזֶּה עָתִיד לַחֲטֹא וּלְהַרְגִּיז לְפָנֶיךְ, אִם לֹא תַאֲרִיךְ רָגְזְךְ עָלָיו, אֵיךְ יַעֲמֹד בָּעוֹלָם?! אָמַר לָהּ: אֲנִי וְאַתְּ נַעֲמִיד אוֹתוֹ בָּעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי לֹא לְחִנָּם נִקְרֵאתִי אֶרֶךְ אַפַּיִם.<br />
<br />
רַבִּי חִיָּיא אָמַר, תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הֶעֱמִידוּ אֶת הָאָדָם בָּעוֹלָם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב «נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנו». רַבִּי יוֹסֵי אָמַר מִכָּאן, «אֵת אֲשֶׁר כְּבָר עָשׂוּהו» - עָשׂוּהוּ וַדַּאי, וְזֶהוּ צֶלֶם וּדְמוּת: צֶלֶם בְּזָכָר, דְּמוּת בִּנְקֵבָה, וְעַל זֶה הַתְחָלַת הַתּוֹרָה בְּב'. רַבִּי יִצְחָק אָמַר, מִפְּנֵי מָה ב' פְּתוּחָה וּסְתוּמָה? אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם בָּא לְהִתְחַבֵּר עִם הַתּוֹרָה, הֲרֵי הִיא פְּתוּחָה לְקַבֵּל אוֹתוֹ וּלְהִשְׁתַּתֵּף עִמּוֹ, וּבְשָׁעָה שֶׁאָדָם סוֹתֵם עֵינָיו מִמֶּנָּה וְהוֹלֵךְ לְדֶרֶךְ אַחֶרֶת, הֲרֵי הִיא סְתוּמָה מֵהַצַּד הָאַחֵר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, «אִם יוֹם תַּעַזְבֵנִי יוֹמַיִם אֱעֶזְבֶך». וְלֹא יִמְצָא פֶתַח עַד שֶׁיָּשׁוּב לְהִתְחַבֵּר עִם הַתּוֹרָה פָּנִים בְּפָנִים, וְלֹא יִשְׁכַּח מִמֶּנָּה. וְלָכֵן הַתּוֹרָה פּוֹתַחַת לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם וּמַכְרִיזָה וְקוֹרֵאת לָהֶם, «אֲלֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא» וְגוֹ', וְכָתוּב «בְּרֹאשׁ הֹמִיּוֹת תִּקְרָא בְּפִתְחֵי שְׁעָרִים בָּעִיר אֲמָרֶיהָ תֹאמֵר».