זוהר ויקרא — דף לז ע"א

הַזֹּהַר מַמְשִׁיךְ לְהַסְבִּיר מַדּוּעַ רְשָׁעֵי יִשְׂרָאֵל אֵינָם יְכוֹלִים לְשַׁמֵּשׁ שְׁלִיחֵי עֹנֶשׁ נֶגֶד רְשָׁעִים אֲחֵרִים, בְּמָשָׁל עַל חָכָם שֶׁהִתְעָרֵב עִם אַנְשֵׁי הַשּׁוֹטֵר כְּדֵי לְהִנָּצֵל, וְהַשּׁוֹטֵר מְזַהֶה אוֹתוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: «אֵינְךְ מֵאוֹתָם שֶׁחָטְאוּ לַמֶּלֶךְ. הֲרֵי אתָּה תֵּעָנֵשׁ בָּרִאשׁוֹנָה», וְהוֹרְגִים אוֹתוֹ. כָּךְ יִשְׂרָאֵל בָּאִים תָּמִיד מִצַּד הַיָּמִין, וְאֵינָם נִדְבָּקִים לַשְּׂמֹאל לְעוֹלָם, וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ קוֹרֵא עַל כָּךְ: «עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לו».<br />
<br />
רַבִּי אֶלְעָזָר מְאַשֵּׁר שֶׁיֵּשׁ יָמִין וְיֵשׁ שְׂמֹאל, רַחֲמִים וְדִין: יִשְׂרָאֵל לַיָּמִין וְעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה לַשְּׂמֹאל, וְאַף כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל רְשָׁעִים וְנִכְנָעִים, הֵם נִשְׁאָרִים בַּיָּמִין וְלֹא נִדְבָּקִים בַּשְּׂמֹאל לְעוֹלָמִים. לָכֵן נֶאֱמַר «הוֹשִׁיעָה יְמִינְךְ וַעֲנֵנִי».<br />
<br />
מִכָּאן עוֹבֵר הַזֹּהַר לְפָרָשַׁת «וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי», וְשׁוֹאֵל מַדּוּעַ נֶאֱמַר «כִּי שִׁבְעַת יָמִים יְמַלֵּא אֶת יֶדְכֶם» בִּלְשׁוֹן זוֹ דַּוְקָא. הַתְּשׁוּבָה: אַשְׁרֵי הַכֹּהֲנִים הַמִּתְעַטְּרִים בַּעֲטֶרֶת הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ וְנִמְשָׁחִים בְּשֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ, שֶׁכֵּן מִתְעוֹרֵר שֶׁמֶן עֶלְיוֹן «שֶׁמַּשְׁקֶה אֶת כָּל הַשִּׁבְעָה», וְשֶׁמֶן זֶה הוּא «הַכְּלָל שֶׁל כָּל הַשִּׁבְעָה». מִשּׁוּם כָּךְ נִקְרֵאת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל «בַּת שֶׁבַע», שֶׁהִיא כְּלוּלָה מִשִּׁשָּׁה אֲחֵרִים.<br />
<br />
כְּשֶׁהַשִּׁבְעָה מַשְׁלִים אֶת הַכֹּהֲנִים, מַגִּיעִים לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא הַשְּׁמִינִית, וְאַהֲרֹן מְצֻוֶּה לְהַקְרִיב עֵגֶל לְכַפֵּר עַל חֵטְא הָעֵגֶל שֶׁעָשָׂה, וְכָךְ נִמְצָא הַכֹּהֵן «שָׁלֵם בַּכֹּל, בִּשְׁמוֹנָה מִינֵי לְבוּשֵׁי כָבוֹד». הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל אַהֲרֹן לְמַטָּה מְעוֹרֵר אֶת הַמַּקְבִּיל לוֹ לְמַעְלָה, וְכָךְ מִתְבָּרְכִים כָּל הָעוֹלָמוֹת. בְּסִיּוּם הַפָּרָשָׁה מוּסְבָּר מַדּוּעַ הָעֵגֶל וְהָאַיִל הֻקְרְבוּ דַּוְקָא: הָעֵגֶל עַל הַחֵטְא הָרִאשׁוֹן, וְהָאַיִל בִּזְכוּת אֵילוֹ שֶׁל יִצְחָק, «כְּדֵי לְהַשְׁלִים אֶת הַכֹּל».