זוהר ויקרא — דף מו ע"א
סיכום
בֹּא רְאֵה, שֶׁכָּתוּב "אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת". הִנֵּה שְׁלֹשָׁה מִינִים כָּאן, וְכֻלָּם נִקְרָאִים נֶגַע צָרַעַת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב "וְהָיָה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ לְנֶגַע צָרָעַת". מַה זֶּה נֶגַע צָרָעַת? הַסְגָּרָה, הַסְגָּרָה בַּכֹּל, וְכָתוּב "וְהוּבָא אֶל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן" וְגוֹ'. אֲבָל אוֹתָם שֶׁיֵּרָאוּ לַחוּץ, כָּתוּב "וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן וְטִמֵּא אֹתו". שֶׁהֲרֵי וַדַּאי אוֹתָם שֶׁיֵּרָאוּ בַחוּץ בִּבְנֵי אָדָם, הֵם בָּאִים מִצַּד הַטֻּמְאָה, וְאֵינָם יִסּוּרִים שֶׁל אַהֲבָה.<br />
<br />
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: מִנַּיִן לָנוּ? אָמַר רַבִּי חִיָּיא, שֶׁכָּתוּב (משלי כז) "טוֹבָה תּוֹכַחַת מְגֻלָּה מֵאַהֲבָה מְסֻתָּרֶת". אֵיזוֹהִי תוֹכַחַת מֵאַהֲבָה? מְסֻתָּרֶת מִבְּנֵי אָדָם. כְּמוֹ זֶה, מִי שֶׁמּוֹכִיחַ אֶת חֲבֵרוֹ בְּאַהֲבָה, צָרִיךְ לְהַסְתִּיר דְּבָרָיו מִבְּנֵי אָדָם, שֶׁלֹּא יִתְבַּיֵּשׁ מֵהֶם חֲבֵרוֹ. וְאִם דְּבָרָיו הֵם בְּגָלוּי לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם, אֵינָם בְּאַהֲבָה.<br />
<br />
כָּכָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּשֶׁמּוֹכִיחַ אֶת הָאָדָם, בַּכֹּל הוּא מוֹכִיחַ בְּאַהֲבָה. בָּרִאשׁוֹנָה מַכֶּה אוֹתוֹ בְּגוּפוֹ בִּפְנִים. אִם חוֹזֵר בּוֹ — מוּטָב, וְאִם לֹא — מַכֶּה אוֹתוֹ תַּחַת לְבוּשׁוֹ, וְאֵלּוּ נִקְרָאִים יִסּוּרִים שֶׁל אַהֲבָה. אִם חָזַר בּוֹ — מוּטָב, וְאִם לֹא — מַכֶּה אוֹתוֹ בְּגָלוּי בְּפָנָיו, לִפְנֵי כֻלָּם, כְּדֵי שֶׁיִּסְתַּכְּלוּ בוֹ וְיֵדְעוּ שֶׁהִנֵּה הוּא חוֹטֵא, וְלֹא אָהוּב שֶׁל רִבּוֹנוֹ הוּא.<br />
<br />
אָמַר לָהֶם אוֹתוֹ הָאִישׁ: בְּקֶשֶׁר שֶׁל עֵצָה אַחַת בָּאתֶם אֵלַי, וַדַּאי אֵינְכֶם אֶלָּא מֵאוֹתָם שֶׁדִּיּוּרָם בְּבֵית רַשְׁבִּ"י, שֶׁלֹּא פוֹחֲדִים מֵהַכֹּל. אִם בָּנַי שֶׁבָּאִים אַחֲרַי יִתְגָּרוּ בָכֶם, אֵיךְ דִּבְרֵיכֶם בְּגָלוּי? אָמַר לוֹ: הַתּוֹרָה כָּךְ הִיא, שֶׁכָּתוּב (משלי א) "בְּרֹאשׁ הֹמִיּוֹת תִּקְרָא בְּפִתְחֵי שְׁעָרִים בָּעִיר אֲמָרֶיהָ תֹאמֵר". וּמָה אִם בְּדִבְרֵי תוֹרָה אָנוּ פוֹחֲדִים מִפָּנֶיךְ, הֲרֵי נִמָּצֵא בְּבוּשָׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהַתּוֹרָה צְרִיכָה צַחוּת. פָּתַח אוֹתוֹ הָאִישׁ וְאָמַר (מיכה ז) "מִי אֵל כָּמוֹךְ נֹשֵׂא עָון" וְגוֹ'. הֵרִים יָדָיו וּבָכָה. בֵּינְתַיִם הִגִּיעוּ בָנָיו. אָמַר בְּנוֹ הַקָּטָן: יֵשׁ כָּאן סִיּוּעַ שְׁמֵימִי.<br />
<br />
פָּתַח וְאָמַר, (קהלת ז) "אֶת הַכֹּל רָאִיתִי בִּימֵי הֶבְלִי יֵשׁ צַדִּיק אֹבֵד בְּצִדְקוֹ וְיֵשׁ רָשָׁע מַאֲרִיךְ בְּרָעָתו". הַפָּסוּק הַזֶּה לָמַדְנוּ בְּבֵית רַבִּי דּוֹסְתַאי סָבָא, שֶׁהָיָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַבִּי יֵיסָא סָבָא. "אֶת הַכֹּל רָאִיתִי בִּימֵי הֶבְלִי" — וְכִי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה חָכָם עַל הַכֹּל, אֵיךְ אָמַר כָּךְ שֶׁהוּא רָאָה הַכֹּל בִּזְמַן שֶׁהוּא הָלַךְ בֶּחֳשָׁכִים שֶׁל הָעוֹלָם? שֶׁהֲרֵי כָּל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בֶּחֳשָׁכִים שֶׁל הָעוֹלָם, לֹא רוֹאֶה דָבָר וְלֹא יוֹדֵעַ דָּבָר.<br />
<br />
אֶלָּא כָּךְ נִתְבָּאֵר: בִּימֵי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָמְדָה הַלְּבָנָה בִּשְׁלֵמוּתָהּ, וּשְׁלֹמֹה הִתְחַכֵּם עַל כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם, וְאָז רָאָה הַכֹּל וְיָדַע הַכֹּל. וּמָה רָאָה? רָאָה כֹּ"ל, שֶׁלֹּא זָז מִן הַלְּבָנָה, וְהָיָה מֵאִיר לָהּ הַשֶּׁמֶשׁ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב "אֶת הַכֹּל רָאִיתִי בִּימֵי הֶבְלִי". מַה זֶּה הֶבְלִי? זוֹ הַלְּבָנָה שֶׁנִּכְלֶלֶת מִן הַכֹּל, מִמַּיִם וְאֵשׁ וְרוּחַ יַחַד, כְּהֶבֶל שֶׁיּוֹצֵא מִן הַפֶּה שֶׁכָּלוּל מִן הַכֹּל.<br />
<br />
וְהוּא רָאָה כֹּ"ל, בְּאוֹתוֹ הַהֶבֶל שֶׁלּוֹ שֶׁאָחַז בּוֹ. "יֵשׁ צַדִּיק אֹבֵד בְּצִדְקו" — בֹּא וּרְאֵה: בִּזְמַן שֶׁמִּתְרַבִּים הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם, הַכֹּ"ל הַזֶּה לֹא זָז מֵהַלְּבָנָה לְעוֹלָמִים, וְהַכֹּ"ל הַזֶּה נוֹטֵל כָּל שֶׁמֶן וּמִשְׁחָה וְשִׂמְחָה שֶׁלְּמַעְלָה, וּמִתְמַלֵּא וְשָׂמֵחַ וְגָדֵל, כְּדֵי לְהִזְדַּוֵּג עִם הַלְּבָנָה, וְהוּא מַרְוִיחַ בִּשְׁבִילָהּ.<br />
<br />
וּבִזְמַן שֶׁמִּתְרַבִּים הָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם וְהַלְּבָנָה נֶחְשֶׁכֶת, אָז הַצַּדִּיק אֹבֵד בְּצִדְקוֹ. לֹא כָתוּב "צַדִיק נֶאֱבַד", אֶלָּא "צַדִּיק אֹבֵד", שֶׁהֲרֵי לֹא נִרְאֶה בַּלְּבָנָה, וְלֹא נוֹטֵל שֶׁמֶן וּמִשְׁחָה וְשִׂמְחָה לְמַלֵּא אוֹתָהּ וּלְהִזְדַּוֵּג עִמָּהּ. וְעַל זֶה "צַדִּיק אֹבֵד בְּצִדְקוֹ" — זוֹ הַלְּבָנָה, שֶׁבִּגְלַל הַלְּבָנָה שֶׁלֹּא נִמְצֵאת לְהִזְדַּוֵּג עִמּוֹ, הוּא אוֹבֵד, שֶׁלֹּא שׁוֹאֵב מֵהַשִּׂמְחָה כְּמוֹ שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה. וְאָז מִתְעוֹרֵר כָּל צַד הַשְּׂמֹאל, וְהָרְשָׁעִים מַאֲרִיכִים בְּשַׁלְוָה בָּעוֹלָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב "וְיֵשׁ רָשָׁע מַאֲרִיךְ בְּרָעָתו". מַה זֶּה "בְּרָעָתוֹ"? בְּאוֹתוֹ הַצַּד שֶׁנִּדְבָּק בּוֹ.<br />
<br />
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: מִנַּיִן לָנוּ? אָמַר רַבִּי חִיָּיא, שֶׁכָּתוּב (משלי כז) "טוֹבָה תּוֹכַחַת מְגֻלָּה מֵאַהֲבָה מְסֻתָּרֶת". אֵיזוֹהִי תוֹכַחַת מֵאַהֲבָה? מְסֻתָּרֶת מִבְּנֵי אָדָם. כְּמוֹ זֶה, מִי שֶׁמּוֹכִיחַ אֶת חֲבֵרוֹ בְּאַהֲבָה, צָרִיךְ לְהַסְתִּיר דְּבָרָיו מִבְּנֵי אָדָם, שֶׁלֹּא יִתְבַּיֵּשׁ מֵהֶם חֲבֵרוֹ. וְאִם דְּבָרָיו הֵם בְּגָלוּי לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם, אֵינָם בְּאַהֲבָה.<br />
<br />
כָּכָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּשֶׁמּוֹכִיחַ אֶת הָאָדָם, בַּכֹּל הוּא מוֹכִיחַ בְּאַהֲבָה. בָּרִאשׁוֹנָה מַכֶּה אוֹתוֹ בְּגוּפוֹ בִּפְנִים. אִם חוֹזֵר בּוֹ — מוּטָב, וְאִם לֹא — מַכֶּה אוֹתוֹ תַּחַת לְבוּשׁוֹ, וְאֵלּוּ נִקְרָאִים יִסּוּרִים שֶׁל אַהֲבָה. אִם חָזַר בּוֹ — מוּטָב, וְאִם לֹא — מַכֶּה אוֹתוֹ בְּגָלוּי בְּפָנָיו, לִפְנֵי כֻלָּם, כְּדֵי שֶׁיִּסְתַּכְּלוּ בוֹ וְיֵדְעוּ שֶׁהִנֵּה הוּא חוֹטֵא, וְלֹא אָהוּב שֶׁל רִבּוֹנוֹ הוּא.<br />
<br />
אָמַר לָהֶם אוֹתוֹ הָאִישׁ: בְּקֶשֶׁר שֶׁל עֵצָה אַחַת בָּאתֶם אֵלַי, וַדַּאי אֵינְכֶם אֶלָּא מֵאוֹתָם שֶׁדִּיּוּרָם בְּבֵית רַשְׁבִּ"י, שֶׁלֹּא פוֹחֲדִים מֵהַכֹּל. אִם בָּנַי שֶׁבָּאִים אַחֲרַי יִתְגָּרוּ בָכֶם, אֵיךְ דִּבְרֵיכֶם בְּגָלוּי? אָמַר לוֹ: הַתּוֹרָה כָּךְ הִיא, שֶׁכָּתוּב (משלי א) "בְּרֹאשׁ הֹמִיּוֹת תִּקְרָא בְּפִתְחֵי שְׁעָרִים בָּעִיר אֲמָרֶיהָ תֹאמֵר". וּמָה אִם בְּדִבְרֵי תוֹרָה אָנוּ פוֹחֲדִים מִפָּנֶיךְ, הֲרֵי נִמָּצֵא בְּבוּשָׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהַתּוֹרָה צְרִיכָה צַחוּת. פָּתַח אוֹתוֹ הָאִישׁ וְאָמַר (מיכה ז) "מִי אֵל כָּמוֹךְ נֹשֵׂא עָון" וְגוֹ'. הֵרִים יָדָיו וּבָכָה. בֵּינְתַיִם הִגִּיעוּ בָנָיו. אָמַר בְּנוֹ הַקָּטָן: יֵשׁ כָּאן סִיּוּעַ שְׁמֵימִי.<br />
<br />
פָּתַח וְאָמַר, (קהלת ז) "אֶת הַכֹּל רָאִיתִי בִּימֵי הֶבְלִי יֵשׁ צַדִּיק אֹבֵד בְּצִדְקוֹ וְיֵשׁ רָשָׁע מַאֲרִיךְ בְּרָעָתו". הַפָּסוּק הַזֶּה לָמַדְנוּ בְּבֵית רַבִּי דּוֹסְתַאי סָבָא, שֶׁהָיָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַבִּי יֵיסָא סָבָא. "אֶת הַכֹּל רָאִיתִי בִּימֵי הֶבְלִי" — וְכִי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה חָכָם עַל הַכֹּל, אֵיךְ אָמַר כָּךְ שֶׁהוּא רָאָה הַכֹּל בִּזְמַן שֶׁהוּא הָלַךְ בֶּחֳשָׁכִים שֶׁל הָעוֹלָם? שֶׁהֲרֵי כָּל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בֶּחֳשָׁכִים שֶׁל הָעוֹלָם, לֹא רוֹאֶה דָבָר וְלֹא יוֹדֵעַ דָּבָר.<br />
<br />
אֶלָּא כָּךְ נִתְבָּאֵר: בִּימֵי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָמְדָה הַלְּבָנָה בִּשְׁלֵמוּתָהּ, וּשְׁלֹמֹה הִתְחַכֵּם עַל כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם, וְאָז רָאָה הַכֹּל וְיָדַע הַכֹּל. וּמָה רָאָה? רָאָה כֹּ"ל, שֶׁלֹּא זָז מִן הַלְּבָנָה, וְהָיָה מֵאִיר לָהּ הַשֶּׁמֶשׁ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב "אֶת הַכֹּל רָאִיתִי בִּימֵי הֶבְלִי". מַה זֶּה הֶבְלִי? זוֹ הַלְּבָנָה שֶׁנִּכְלֶלֶת מִן הַכֹּל, מִמַּיִם וְאֵשׁ וְרוּחַ יַחַד, כְּהֶבֶל שֶׁיּוֹצֵא מִן הַפֶּה שֶׁכָּלוּל מִן הַכֹּל.<br />
<br />
וְהוּא רָאָה כֹּ"ל, בְּאוֹתוֹ הַהֶבֶל שֶׁלּוֹ שֶׁאָחַז בּוֹ. "יֵשׁ צַדִּיק אֹבֵד בְּצִדְקו" — בֹּא וּרְאֵה: בִּזְמַן שֶׁמִּתְרַבִּים הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם, הַכֹּ"ל הַזֶּה לֹא זָז מֵהַלְּבָנָה לְעוֹלָמִים, וְהַכֹּ"ל הַזֶּה נוֹטֵל כָּל שֶׁמֶן וּמִשְׁחָה וְשִׂמְחָה שֶׁלְּמַעְלָה, וּמִתְמַלֵּא וְשָׂמֵחַ וְגָדֵל, כְּדֵי לְהִזְדַּוֵּג עִם הַלְּבָנָה, וְהוּא מַרְוִיחַ בִּשְׁבִילָהּ.<br />
<br />
וּבִזְמַן שֶׁמִּתְרַבִּים הָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם וְהַלְּבָנָה נֶחְשֶׁכֶת, אָז הַצַּדִּיק אֹבֵד בְּצִדְקוֹ. לֹא כָתוּב "צַדִיק נֶאֱבַד", אֶלָּא "צַדִּיק אֹבֵד", שֶׁהֲרֵי לֹא נִרְאֶה בַּלְּבָנָה, וְלֹא נוֹטֵל שֶׁמֶן וּמִשְׁחָה וְשִׂמְחָה לְמַלֵּא אוֹתָהּ וּלְהִזְדַּוֵּג עִמָּהּ. וְעַל זֶה "צַדִּיק אֹבֵד בְּצִדְקוֹ" — זוֹ הַלְּבָנָה, שֶׁבִּגְלַל הַלְּבָנָה שֶׁלֹּא נִמְצֵאת לְהִזְדַּוֵּג עִמּוֹ, הוּא אוֹבֵד, שֶׁלֹּא שׁוֹאֵב מֵהַשִּׂמְחָה כְּמוֹ שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה. וְאָז מִתְעוֹרֵר כָּל צַד הַשְּׂמֹאל, וְהָרְשָׁעִים מַאֲרִיכִים בְּשַׁלְוָה בָּעוֹלָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב "וְיֵשׁ רָשָׁע מַאֲרִיךְ בְּרָעָתו". מַה זֶּה "בְּרָעָתוֹ"? בְּאוֹתוֹ הַצַּד שֶׁנִּדְבָּק בּוֹ.<br />
Torat Emet / Rav Pinhas Reuven — CC BY-NC-SA 2.5