זוהר בראשית — דף נא ע"ב

הזוהר מסיים את עניין הקרבן והשלהבת: כשהאור התכלת נדבק באור הלבן, האש אוכלת את העולה, והכהנים, הלוויים וישראל נדבקים בו בשיר, ברצון הלב ובתפילה, והעולמות מתברכים. הפסוק ״ואתם הדבקים״ נדרש כך: ישראל נדבקים באור התכלת האוכל ונשארים בחיים. אחר כך מתאר הטקסט את חלוקת העולם בארבעים וחמישה גוני אורות, שבעה תהומות שהאורות מכים בהם, מים היוצאים מנקבי אבנים, צינורות שקולם נשמע, ״תהום אל תהום קורא״, שלוש מאות שמונים וחמישה גידים, שבע עשרה רשתות ושני כסאות: של רקיע שחור ושל רקיע תחש.