זוהר בראשית — דף קסא ע"א

הקטע ממשיך בדברי ה׳ ליעקב ״שוב אל ארץ אבותיך״ ו״ואהיה עמך״, ובדברי לבן על ״נקבה שכרך״, ויעקב משיב שכל מעשיו לשם כבוד המלך. רבי אלעזר שואל כיצד יעקב, הנדבק באמת, נהג כך עם לבן, והתשובה שבחן את שעת מזלו ונטל רשות מלבן. מסופר על ברכת הצאן שבאה ללבן בזכות יעקב ועל חילופי השכר. רבי אלעזר מלמד שדברים תלויים במעשה, בדיבור וברצון, ומפרש את המקלות כדרגות הדין שהועבר מהן, ואת ״רהטים״ ו״שקתות המים״ כמקור הברכות; ״ויחמנה״ מתפרש לפי רוח צפון ורוח דרום.