זוהר ויקרא — דף לב ע"ב

רבי יהודה פותח ב"המקרה במים עליותיו": כשברא הקדוש ברוך הוא את העולם, הוציאו מתוך מים וסידרו על המים - חילק את המים לשניים, מחצית למטה ומחצית למעלה; מהמחצית התחתונה עשה ותיקן את העולם הזה "כי הוא על ימים יסדה", ואת המחצית האחרת העלה למעלה וסידר בה את התקרות העליונות. ועשה רקיע בין שני החצאים, "יהי רקיע בתוך המים", ועליהם תיקן וסידר עליונים קדושים מתוך טיפות ברוח שנגזרה, "וברוח פיו כל צבאם". ובאלה תיקן וסידר את המזמרים את תשבחתו ביום, שהתערבו בשלהבות אש; גדודי הצבאות אומרים שירה ביום, תשבחות בבוקר וזמירות בערב, וכשמגיע הלילה כולם מפסיקים את השירה, ומעליהם גדודי אש בשלהבת חזקה עומדים מריחים אש אוכלת וחוזרים למקומם. יש בצד האחר תהומות עולים אלו על אלו, תהום עליון ותהום תחתון, ובכולם שורים בעלי הדינים מצד הדין הקשה; בתוך צד התהום התחתון שלהבות שורפות ניצוצות אש הממונים על דיני העולם, לשרוף את הרשעים באש היוצאת מנהר דינור - כולם אש, ומראיהם אש לוהטת, עומדים בין עליונים לתחתונים. וכשעולה עשן המזבח, הם עוברים ועולים מאותה דרגה שעומדת לכלות ולהאביד, וזרם האש החזקה של נהר דינור חוזר למקומו; וכולם נהנים מעשן המזבח, שהרי נתקן כנגד המלך העליון, והם קרבים לכאן. ועשן אחר עולה - זהו רצון הכל העולה למעלה, שהוא נחת רוח למלך הקדוש. נאמר שבמזבח עולה ונראה אוריא"ל, כמראה אריה חזק רובץ על טרפו, והכהנים והישראלים היו רואים ושמחים, יודעים שהתקבל ברצון לפני המלך הקדוש; ואש אחרת עליונה קדושה יורדת כנגד האש התחתונה, ואז האדם הולך ומזדעזע לפני אדונו ושב בתשובה שלמה. משל למלך ששלחו לו דורון והיה מקובל לפניו: אמר לעבדו, לך וטול את הדורון הזה שהביאו לי - כך אמר הקדוש ברוך הוא לאוריא"ל, לך וקבל את הדורון שבני מקריבים לפני. כמה שמחה נמצאת בכל, כמה התבשמות נמצאת בכל, כשהכהן והלוי ומקריב הקרבן מכוונים להקריב קרבן כראוי ביחוד שלם. "ותצא אש מלפני ה' ותאכל על המזבח את העולה" - זהו אוריא"ל היורד במראה אש בשלהבת עד שיורד למזבח לקבל את הדורון, ונראה כאריה גדול רובץ על הקרבן. וכשישראל לא נמצאו צדיקים, או שמקריב הקרבן לא הקריב כראוי ולא התקבל קרבנו, היו רואים שהעשן אינו עולה בדרך ישרה, ורוח הייתה עומדת מנקב הצפון ונכנסת למזבח, והיו רואים דיוקן של כלב חצוף רובץ על הקרבן - אז היו יודעים שלא התקבל ברצון אותו קרבן. משל למלך ששלחו לו דורון וראה שאינו כדאי להביאו לפניו: אמר המלך, סלקו את הדורון ותנו אותו לכלב שאינו כדאי להיכנס לפני - כך בשעה שהקרבן לא התקבל ברצון, הדורון נמסר לכלב, ומשום כך היו רואים את דיוקן הכלב על גבי המזבח. הדף מסתיים בחזרה על עניין אוריא"ל: אמר רבי יהודה, זה אוריא"ל הנראה בשלהבת אש על המזבח רובץ על הקרבן, ואז הייתה שמחה בכל שהרי התקבל ברצון, כמו שכתוב "וירא כבוד ה' אל כל העם" - ואלמלא ערבוביית בני אהרן, מיום שיצאו ישראל ממצרים לא נמצא רצון כזה למעלה ולמטה.