זוהר ויקרא — דף מה ע"א

רבי אבא פותח בפסוק "וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר" (בראשית לב). וכי קשור היה בידו של יעקב? אלא אשריהם הצדיקים שהקדוש ברוך הוא חס על כבודם ולא עוזב אותם לעולמים, שנאמר "לֹא יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִּיק" (תהלים נה). והנה כתוב "וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב" – אלא את שלו גבה.<br />
<br />
והנה התבאר, כתוב "וְהוּא לָן בַּלַּיְלָה הַהוּא בַּמַּחֲנֶה" וכתוב "וַיִּקָּחֵם וַיַּעֲבִרֵם אֶת הַנָּחַל". מה הייתה דעתו של יעקב להעבירם בנחל בלילה? אלא ראה את המקטרג הולך בין המחנה שלו, אמר יעקב: אעבור לצד האחר של הנהר, אולי לא יימצא עִרבוביה. מה ראה? ראה שלהבת של אש לוהטת הולכת וטסה בין מחנותיו. אמר יעקב: מוטב לנסוע מכאן, והנהר מפסיק בינינו ולא תימצא עִרבוביה. מיד – "וַיִּקָּחֵם וַיַּעֲבִרֵם אֶת הַנָּחַל", "וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּו". מכאן למדנו: מי שנמצא לבדו בבית בלילה, או ביום בבית מיוחד – כל שכן בלילה – או מי שהולך לבדו בלילה, יכול להינזק.<br />
<br />
בוא ראה: "וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּו", אז "וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּו" וגו'. שנינו, הוא בא מצד הדין ושלטונו בצד הלילה. מה זה בצד הלילה? להיכנס לגלות. כיוון שעלה האור, תשש כוחו ומתגבר עליו כוחו של יעקב, שהרי מצד הלילה הוא בא, ובזמן שהיה לילה לא היה יכול לו יעקב. כשעלה האור, התחזק כוחו של יעקב ואחז בו והתגבר עליו. ראה אותו יעקב שהנה הוא שליח.<br />
<br />
אמר לו: עזוב אותך, שאינני יכול לך. מה הטעם לא יכול לו? משום שהיה עולה האור ונשבר כוחו שלו, שנאמר "בְּרָן יַחַד כֹּכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים" (איוב לח). מה זה "וַיָּרִיעו"? שנשברו כל אותם הבאים מצד הדין. אז התחזק יעקב ואחז בו.<br />
<br />
אמר לו: "שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר" – הגיע הזמן לשבח את שבחו של הקדוש ברוך הוא ולהתכנס. "וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךְ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי". אמר לו יעקב: ודאי שאבא ברך אותי אותן הברכות שרצה לברך את עשיו, ואני פוחד ממך על אותן הברכות, אם תודה לי עליהן אם לאו, או שיימצא עליי מקטרג בגללם.<br />
<br />
מיד אמר לו "לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְך" – לא בהתחכמות ולא בעקבות הרווחת את אותן הברכות; לא ייאמר עוד שמך יעקב, שהרי לא בעקבות זה היה, כי אם ישראל – ודאי ישראל הודה עליך וממנו יצאו הברכות, משום שאתה אחוז בו, ועל זה אני וכל שאר האוכלוסין הודינו עליהן.<br />
<br />
"כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְאִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל" – עם אלוהים, כל אותם הבאים מצד הדין הקשה; ועם אנשים, זה עשיו והאוכלוסים שלו; "וַתּוּכָל" – יכולת להם והם לא יכלו לך. ולא עזב אותו יעקב עד שהודה לו על אותן הברכות, שנאמר "וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם".<br />
<br />
בוא ראה: בשעה שעלה האור, נכנעים כל אותם בעלי הדינים ואינם נמצאים, וכנסת ישראל מספרת עם הקדוש ברוך הוא, ואותה השעה היא עת רצון לכול, ומושיט לה המלך ולכל אותם הנמצאים עמה שרביט של חוט של חסד, להימצא בשלמות עם המלך הקדוש.<br />
<br />
בוא ראה: בשעה שהקדוש ברוך הוא נמצא עם כנסת ישראל, והיא מעוררת רצון אליו בראשונה ומושכת אותו אליה ברוב חיבה ותשוקה, אז מתמלאת מצד הימין, וכמה אוכלוסים נמצאים בצד הימין בכל העולמות. וכשהקדוש ברוך הוא מעיר חביבות ורצון בראשונה והיא מעירה אחר כך, אז הכול נמצא בצד הנקבה והשמאל מתעורר, וכמה אוכלוסים עומדים ומתעוררים בצד השמאל בכל העולמות. כך גם כתוב: "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר" וגו'. מה הטעם? שנינו, העולם התחתון נמצא כמו העולם העליון, וזה כדוגמה של זה.