זוהר ויקרא — דף נב ע"ב

סיכום

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. זֹּאת תִּהְיה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְגוֹ'". רַבִּי אַבָּא פָּתַח בַּפָּסוּק "גּוּרוּ לָכֶם מִפְּנֵי חֶרֶב כִּי חֵמָה עֲונוֹת חָרֶב לְמַעַן תֵּדְעוּן שַׁדּוּן", וְאָמַר שֶׁשַּׁדּוּן נִכְתָּב "שַׁדִּין", וְלִמֵּד כַּמָּה צָרִיךְ לִבְנֵי אָדָם לִשְׁמֹר אֶת דַּרְכֵיהֶם וְלִפְחֹד מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁלֹּא יִסְטוּ מִדֶּרֶךְ כְּשֵׁרָה, וְלֹא לַעֲבֹר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה וְלֹא תִשָּׁכַח מִמֶּנּוּ.<br />
<br />
שֶׁכָּל מִי שֶׁלֹּא לוֹמֵד תּוֹרָה וְלֹא מִשְׁתַּדֵּל בָּהּ, נָזוּף הוּא מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רָחוֹק הוּא מִמֶּנּוּ, וְלֹא שׁוֹרָה עִמּוֹ שְׁכִינָה, וְאוֹתָם הַשּׁוֹמְרִים שֶׁהוֹלְכִים עִמּוֹ מִסְתַּלְּקִים מִמֶּנּוּ, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמַּכְרִיזִים לְפָנָיו וְאוֹמְרִים: הִסְתַּלְּקוּ מִסָּבִיב לִפְלוֹנִי, שֶׁלֹּא חוֹשֵׁשׁ עַל כְּבוֹד רִבּוֹנוֹ. אוֹי לוֹ, שֶׁהֲרֵי עָזְבוּ אוֹתוֹ עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, אֵין לוֹ חֵלֶק בְּדֶרֶךְ הַחַיִּים.<br />
<br />
וּכְשֶׁהוּא מִשְׁתַּדֵּל בַּעֲבוֹדַת רִבּוֹנוֹ וְלוֹמֵד תּוֹרָה, כַּמָּה שׁוֹמְרִים מְזֻמָּנִים כְּנֶגְדּוֹ לִשְׁמֹר אוֹתוֹ, וּשְׁכִינָה שׁוֹרָה עָלָיו, וְכֻלָּם מַכְרִיזִים לְפָנָיו וְאוֹמְרִים: "תְּנוּ כָבוֹד לִדְיוֹקַן הַמֶּלֶךְ. תְּנוּ כָבוֹד לְבֶן הַמֶּלֶךְ", שָׁמוּר הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ.<br />
<br />
בֹּא רְאֵה, בַּלָּשׁוֹן הָרָע שֶׁאָמַר הַנָּחָשׁ לָאִשָּׁה, גָּרַם לָאִשָּׁה וּלְאָדָם לִגְזֹּר עֲלֵיהֶם מִיתָה וְעַל כָּל הָעוֹלָם. בְּלָשׁוֹן הָרָע כָּתוּב "וּלְשׁוֹנָם חֶרֶב חַדָּה", מִשּׁוּם כָּךְ "גּוּרוּ לָכֶם מִפְּנֵי חֶרֶב" מִפְּנֵי לָשׁוֹן הָרָע. וּ"כִי חֵמָה עֲונוֹת חָרֶב" זוֹ חֶרֶב לַה', שֶׁיֵּשׁ לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֶרֶב שֶׁבָּהּ הוּא דָּן אֶת הָרְשָׁעִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "חֶרֶב לַה' מָלְאָה דָם" וְ"חַרְבִּי תֹּאכַל בָּשָׂר". וּמִשּׁוּם כָּךְ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֶרֶב בִּלְשׁוֹנוֹ, מִזְדַּמֶּנֶת לוֹ חֶרֶב שֶׁמַּשְׁמִידָה הַכֹּל, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב "זֹּאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע".<br />
<br />
רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח בַּפָּסוּק "וְכַצִּפֳּרִים הָאֲחֻזוֹת בַּפָּח כָּהֵם יוּקָשִׁים בְּנֵי הָאָדָם", וְאָמַר שֶׁהַפָּסוּק הַזֶּה כְּבָר נִתְבָּאֵר, אֲבָל בֹּא רְאֵה, בְּנֵי אָדָם לֹא יוֹדְעִים וְלֹא שׁוֹמְעִים וְלֹא מִסְתַּכְּלִים בִּרְצוֹן אֲדוֹנָם, וְהַכָּרוֹז כָּל יוֹם קוֹרֵא לִפְנֵיהֶם, וְאֵין מִי שֶׁמַּקְשִׁיב לוֹ, וְאֵין מִי שֶׁמֵּעִיר אֶת רוּחוֹ לַעֲבוֹדַת אֲדוֹנוֹ.<br />
<br />
וְהוּסְבַּר שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיּוֹרֵד הַלַּיְלָה וְהַשְּׁעָרִים נִסְתָּמִים, מִתְעוֹרֵר נֶקֶב תְּהוֹם רַבָּה, וְכַמָּה קְבוּצוֹת שֶׁל מְחַבְּלִים נִמְצָאִים בָּעוֹלָם, וְאָז מַפִּיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֵׁנָה עַל כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ עַל כָּל שֶׁבָּהֶם הִתְעוֹרְרוּת שֶׁל חַיִּים, וְהֵם מְשׁוֹטְטִים בָּעוֹלָם וּמוֹדִיעִים לִבְנֵי אָדָם דְּבָרִים, מֵהֶם כּוֹזְבִים וּמֵהֶם אֱמֶת, וּבְנֵי אָדָם קְשׁוּרִים בְּשֵׁנָה.<br />
<br />
כְּשֶׁמִּתְעוֹרֶרֶת רוּחַ צָפוֹן וְנֶחֱלָק הַלַּיְלָה, הַשַּׁלְהֶבֶת יוֹצֵאת וּמַכָּה תַּחַת כַּנְפֵי הַתַּרְנְגוֹל וְהוּא קוֹרֵא, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִכְנָס לְגַן עֵדֶן לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם הַצַּדִּיקִים, וְאָז הַכָּרוֹז יוֹצֵא וְקוֹרֵא, וְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם מִתְעוֹרְרִים בְּמִטּוֹתֵיהֶם. אוֹתָם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם הִתְעוֹרְרוּת שֶׁל חַיִּים, עוֹמְדִים לַעֲבוֹדַת רִבּוֹנָם וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבְשִׁבְחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁבָּא הַבֹּקֶר.<br />
<br />
כְּשֶׁבָּא הַבֹּקֶר, כָּל הַחֲיָלוֹת וְהַמַּחֲנוֹת שֶׁלְּמַעְלָה מְשַׁבְּחִים אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב "בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר וְגוֹ'". אָז כַּמָּה שְׁעָרִים נִפְתָּחִים לְכָל הַצְּדָדִים, וְהַשַּׁעַר שֶׁל אַבְרָהָם נִפְתָּח לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְזַמֵּן אֶת כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב "וַיִּטַּע אֵשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע".<br />
<br />
וּמִי שֶׁלֹּא מֵעִיר אֶת רוּחוֹ לַעֲבוֹדַת רִבּוֹנוֹ, בְּאֵיזֶה פָנִים יַעֲמֹד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ כְּשֶׁיִּתְעוֹרְרוּ עָלָיו בְּדִין וְיִתְפְּסוּ אוֹתוֹ בְּקוֹלָר, וְלֹא תִמָּצֵא עָלָיו זְכוּת לְהִנָּצֵל? וְאָז כָּתוּב "וְכַצִּפֳּרִים הָאֲחֻזוֹת בַּפָּח כָּהֵם יוּקָשִׁים בְּנֵי הָאָדָם". וְטֶרֶם שֶׁיֵּצֵא אָדָם מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, בְּכַמָּה דִינִים הַנֶּפֶשׁ נִדּוֹנָה עִם הַגּוּף טֶרֶם שֶׁיִּפָּרְדוּ זֶה מִזֶּה, וְאֵין מִי שֶׁיַּשְׁגִּיחַ. וּבְאוֹתוֹ זְמַן שֶׁמַּגִּיעָה שְׁעַת הַהַפְרָדָה, לֹא יוֹצֵאת הַנֶּפֶשׁ מִן הַגּוּף עַד שֶׁמִּתְגַּלָּה עָלָיו שְׁכִינָה, וְהַנֶּפֶשׁ מִתּוֹךְ שִׂמְחָה וַחֲבִיבוּת שֶׁל הַשְּׁכִינָה יוֹצֵאת מִן הַגּוּף כְּנֶגְדָּהּ. אִם הוּא צַדִּיק, הוּא נִקְשָׁר וְנִדְבָּק בָּהּ; וְאִם לֹא, הַשְּׁכִינָה הוֹלֶכֶת, וְהִיא נִשְׁאֶרֶת וְהוֹלֶכֶת וּמִתְאַבֶּלֶת עַל פְּרֵדַת הַגּוּף, כְּמָשָׁל שֶׁאוֹמְרִים: חָתוּל לֹא נִפְרָד מֵאֵשׁ, חַדֵּד אֶת הַסַּכִּין וְהוּא יֵלֵךְ אַחֲרָיו.<br />

Torat Emet / Rav Pinhas Reuven — CC BY-NC-SA 2.5

Scroll to Top