זוהר בראשית — דף צא ע"ב

השכינה נקראת אות ברית מצד הצדיק יסוד עולם, ובפסקאות של השלמה מההשמטות נדונה המילה ביום השמיני. אחרי שנמול אברהם נכנס לברית שהעולם עומד עליה, וכל הדורות שהראה הקדוש ברוך הוא לאדם עומדים בגן עדן בדמותם. אדם נתן לדוד שבעים שנה משלו. הנשמות עומדות לפניו זוגות זוגות, ובבואן לעולם הקדוש ברוך הוא מזווג אותן. החברים דנים בהכרזה על בת זוג, בממונה לילה שמסור לו ההריון, ובכך שהזווג תלוי במעשי האדם. נאמר שהזווגים קשים לפני הקדוש ברוך הוא, ושמא יקדמנו אחר ברחמים, וגם שיבום יוצא מזה. בסוף מדברת התורה על חיי מי שמשתדל בה.