זוהר בראשית — דף קצז ע"א

הזוהר מלמד שמלכות הארץ כעין מלכות הרקיע, ושהשכינה הולכת אחר הצדיק, ולכן יוסף ירד למצרים תחילה ונטל את עושר העולם, ואחריו ירדה השכינה עם השבטים. השומר את הברית כמקיים את כל התורה. על ״וירא יעקב כי יש שבר במצרים״ פותח רבי חייא ב״משא דבר ה׳ על ישראל״ ומסביר את משמעות ״משא״ בשידות הדין על העמים ועל ישראל, כמעמסה על הקדוש ברוך הוא. בפסוק ״ויצר רוח אדם בקרבו״ הנשמות יוצאות מהנהר ומתכנסות כעובר ברחם, והרוח מתפשטת בגוף כשהוא גדל ומקבלת סיוע מלמעלה. כשאבד יוסף איבד יעקב את תוספת הרוח, ו״ותחי רוח יעקב״ מציין את חזרתה.