זוהר בראשית — דף קלב ע"ב

הזוהר מונה שלוש דרגות בפסוק: תפלה, שועה ודמעה, ואחריהן באים ״גר אנכי״, ״תושב״ ו״ככל אבותי״. תפלה מישב מתקנת ומקשטת את הדרגה הנקבית כמו כלה, ותפלה מעמד היא לפני המלך העליון, ולכן אדם נוטל ארבע אמות ואין להפסיק בין גאלה לתפלה. אין להתפלל מאחורי הרב, שמורא הרב אינו כמורא שמים. אברהם תקן תפלת שחרית, יצחק תפלת מנחה, שהיא זמן הדין הקשה, ויעקב תפלת ערבית, שהיא רשות. דוד, שמנה ערב ובקר וצהרים, התפלל ״אשיחה ואהמה״, ובחצות הלילה קם לשיר.