זוהר בראשית — דף קנח ע"ב

העולם העליון נסתר והתחתון נגלה, ומברכים את הקדוש ברוך הוא ״מן העולם ועד העולם״; שם ״הוא״ מצביע על העליון ו״אתה״ על התחתון, ו״ה׳ ה׳״ הם שני עולמות. רבי יהודה מבאר שיעקב לא רצה ללכת אלא ברשות לבן, ופחד שלא יישלמו שנים עשר השבטים בארץ אחרת; כשנולד בנימין השכינה נקשרה בשבטים, ורחל מתה ונטלה הבית, ויעקב ברח. רבי שמעון משבח את דברי רבי יהודה, ורבי אבא משווה למשה ויתרו, ומסביר שלבן היה מכשף ולכן יעקב ברח בלי רשות. לבסוף הוא פותח ב״למנצח לבני קרח על עלמות״: שירי בני קרח ודוד היו בסוד החכמה, והקדוש ברוך הוא עשה את העולם התחתון כעליון.