זוהר בראשית — דף קצה ע"א

הזוהר מפרש ״שלח מלך ויתירהו משל עמים״ כך שהמלך הוא הקדוש ברוך הוא, והמלאך הגואל המושל על התחתונים הוא שליחו; ״ויריצהו״ הוא המשכת חוט חסד וחן לפני פרעה. רבי אבא מסביר שפרעה הכיר את שם אלהים אך לא את שם ה׳, ולכן היה קשה לו, כמו שנאמר ״ויחזק ה׳ את לב פרעה״. הפסוק ״מי כה׳ אלהינו המגביהי לשבת״ מלמד שכשאין צדיקים בעולם הוא מסתלק, וכשיש הוא משגיח, ושמו נגלה לישראל בלבד. אחר כך רבי יוסי ורבי חייא בדרך דנים בקהלת ״כל הדברים יגיעים״: העין והאוזן אינן ברשות האדם, והפה לא יכול לדבר את הכל.