זוהר ויקרא — דף מח ע"ב

סיכום

אָמַר רַבִּי יִצְחָק, בֹּא רְאֵה: כָּל מִי שֶׁהוּא תַּחַת שִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל אָדָם, נִקְרָא אִישׁ, מִשּׁוּם שֶׁהִתְתַּקֵּן בְּגָוֶן שֶׁל אָדָם מִדַּרְגָּה אַחֶרֶת שֶׁהָיְתָה לוֹ בָּרִאשׁוֹנָה. שֶׁלָּמַדְנוּ בְּסוֹד עֶלְיוֹן בְּסִפְרָא דִצְנִיעוּתָא: כְּשֶׁנִּבְרָא אָדָם, יָרַד בִּדְמוּת קְדוֹשָׁה עֶלְיוֹנָה, וְיָרְדוּ עִמּוֹ שְׁתֵּי רוּחוֹת מִשְּׁנֵי צְדָדִים, מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל, הַכְּלָל שֶׁל אָדָם. וְהָרוּחַ שֶׁל הַיָּמִין נִקְרֵאת נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה, שֶׁכָּתוּב "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים". וְהָרוּחַ שֶׁל הַשְּׂמֹאל נִקְרֵאת נֶפֶשׁ חַיָּה, וְהָיְתָה הוֹלֶכֶת וְיוֹרֶדֶת מִמַּעְלָה לְמַטָּה, וְלֹא מִתְיַשֶּׁבֶת עִם הָאַחֶרֶת.<br />
<br />
כַּאֲשֶׁר נִכְנְסָה הַשַּׁבָּת וְאָדָם הָיָה חוֹטֵא, נַעֲשׂוּ מֵאוֹתָהּ רוּחַ הַשְּׂמֹאל בְּרִיּוֹת שֶׁמִּתְפַּשְּׁטוֹת בָּעוֹלָם, וְגוּפָם לֹא הִסְתַּיֵּם, וְהִתְחַבְּרוּ עִם גּוּף הָאָדָם הַזֶּה, עִם זָכָר וּנְקֵבָה, וְנוֹלְדוּ בָעוֹלָם. וְאֵלּוּ נִקְרָאִים נִגְעֵי בְּנֵי אָדָם. לָמַדְנוּ, הָעֶלְיוֹנִים מֵהֶם שֶׁלֹּא נִדְבְּקוּ לְמַטָּה וּתְלוּיִים בָּאֲוִיר, וְשׁוֹמְעִים מַה שֶּׁשּׁוֹמְעִים מִלְמַעְלָה, וּמֵהֶם יוֹדְעִים אוֹתָם הָאֲחֵרִים לְמַטָּה.<br />
<br />
לָמַדְנוּ, מֵהַנִּיצוֹץ הַקָּשֶׁה יוֹצְאִים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה נִיצוֹצוֹת, חֲקוּקִים וַאֲחוּזִים יַחַד מִצַּד הַגְּבוּרָה, שֶׁנִּקְרָאִים גְּבוּרוֹת, וְנַעֲשׂוּ אֶחָד. וּכְשֶׁאֵלֶּה נִכְנָסִים לְגוּף, הוּא נִקְרָא אִישׁ. זֶה שֶׁשָּׁנִינוּ, "אִישׁ תָּם וְיָשָׁר אִישׁ צַדִּיק". וְהָאִישׁ שֶׁל כָּאן, כָּתוּב "אִישׁ מִלְחָמָה", שֶׁהַכֹּל עוֹלֶה דִין, וְהַכֹּל אֶחָד. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: לָמָּה? לֹא הָיָה בְיָדוֹ שֶׁל רַבִּי יִצְחָק. בָּאוּ שָׁאֲלוּ לִפְנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר לָהֶם: עוֹד קָשֶׁה, שֶׁהֲרֵי שָׁנִינוּ שֶׁכָּתוּב "לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת", וְשָׁנִינוּ, מִי זֶה אִישׁ חֶסֶד, וְכָאן אֲמַרְתֶּם שֶׁהוּא דִּין?<br />
<br />
אֶלָּא כָּךְ לָמַדְנוּ: הַכֹּל הוּא בְּמִשְׁקָל אֶחָד עוֹלֶה, וְהַכֹּל אֶחָד. וּמִשּׁוּם שֶׁהַדִּינִים הַתַּחְתּוֹנִים אֲחוּזִים וּמְחֻבָּרִים בְּשַׂעֲרוֹתָיו שֶׁל זֶה, הוּא נִקְרָא הַדִּין הַקָּשֶׁה, וּכְשֶׁעוֹבֵר מִמֶּנּוּ הַשֵּׂעָר שֶׁל הָרֹאשׁ — נִמְתָּק, וְהַדִּינִים שֶׁל מַטָּה לֹא מִזְדַּמְּנִים, וּמִשּׁוּם כָּךְ נִקְרָא טָהוֹר. שֶׁלֹּא נִקְרָא טָהוֹר, אֶלָּא כְּשֶׁיּוֹצֵא מִצַּד הַטֻּמְאָה, וּכְשֶׁיּוֹצֵא מִצַּד הַטֻּמְאָה נִקְרָא טָהוֹר, שֶׁכָּתוּב "מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא". מִטָּמֵא וַדַּאי, וְכָאן כָּתוּב "וְאִישׁ כִּי יִמָּרֵט רֹאשׁוֹ קֵרֵחַ הוּא טָהוֹר הוּא".<br />
<br />
וּבֹא רְאֵה: בְּרֹאשׁ הָאִישׁ הַזֶּה נִיצוֹץ הַקָּשֶׁה, וּמִשּׁוּם כָּךְ גֻּלְגֹּלֶת הָרֹאשׁ שֶׁל זֶה אֲדֻמָּה כֻּלָּהּ כַּשּׁוֹשַׁנָּה, וְהַשְּׂעָרוֹת אֲדֻמּוֹת בְּתוֹךְ אֲדֻמּוֹת, וּתְלוּיִים מִמֶּנּוּ כְּתָרִים תַּחְתּוֹנִים שֶׁלְּמַטָּה שֶׁמְּעוֹרְרִים דִּינִים בָּעוֹלָם, וּכְשֶׁעוֹבֵר מִמֶּנּוּ הַשֵּׂעָר וְנִגְלָשׁ, מֵהַחֶסֶד הָעֶלְיוֹן הַכֹּל נִמְתָּק, וְנִקְרָא טָהוֹר עַל שְׁמוֹ.<br />
<br />
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אִם נִקְרָא עַל שְׁמוֹ — קָדוֹשׁ נִקְרָא וְלֹא טָהוֹר? אָמַר לוֹ: לֹא כָּךְ, שֶׁקָּדוֹשׁ לֹא נִקְרָא אֶלָּא כְּשֶׁהַשֵּׂעָר תָּלוּי, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה תְּלוּיָה בַּשֵּׂעָר, שֶׁכָּתוּב "קָדוֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁו". וְזֶה נִקְרָא טָהוֹר, מֵהַצַּד שֶׁתְּלוּיִים לְמַטָּה מִמֶּנּוּ. וּמִשּׁוּם כָּךְ עוֹבֵר מִמֶּנּוּ הַשֵּׂעָר וְנִטְהָר.<br />
<br />
וּבֹא רְאֵה: כָּל מִי שֶׁהוּא מִצַּד הַדִּין וְהַדִּינִים נֶאֱחָזִים בּוֹ, לֹא נִטְהָר, עַד שֶׁעוֹבֵר מִמֶּנּוּ הַשֵּׂעָר. וּמִשֶּׁעוֹבֵר מִמֶּנּוּ הַשֵּׂעָר, נִטְהָר. וְאִם תֹּאמַר אָדָם — לֹא כָּךְ, שֶׁהֲרֵי הוּא שְׁלֵמוּת הַכֹּל, וְנִמְצָאִים בּוֹ רַחֲמִים. מִשּׁוּם כָּךְ לֹא כָּךְ, שֶׁכָּל הַקְּדֻשּׁוֹת וְהַקְּדוֹשִׁים הִתְיַחֲדוּ בוֹ. אֲבָל זֶה — הוּא דִּין, וְהַדִּינִים אֲחוּזִים בּוֹ, לֹא נִמְתָּק עַד שֶׁעוֹבֵר מִמֶּנּוּ הַשֵּׂעָר.<br />
<br />
בֹּא רְאֵה, שֶׁהֲרֵי הַלְוִיִּם שֶׁבָּאוּ מִצַּד הַדִּין הַזֶּה לֹא נִטְהָרִים עַד שֶׁעוֹבֵר מֵהֶם הַשֵּׂעָר, שֶׁכָּתוּב "וְכֹה תַעֲשֶׂה לָהֶם לְטַהֲרָם הַזֵּה עֲלֵיהֶם מֵי חַטָּאת וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל כָּל בְּשָׂרָם וְגוֹ'". וּכְדֵי שֶׁיֻּמְתְּקוּ יוֹתֵר, צָרִיךְ הַכֹּהֵן, שֶׁהוּא מִצַּד הַחֶסֶד הָעֶלְיוֹן, לְהָרִים אוֹתָם, שֶׁכָּתוּב "וְהֵנִיף אַהֲרֹן אֶת הַלְוִיִּם תְּנוּפָה לִפְנֵי ה'". כְּמוֹ שֶׁהוּא לָאִישׁ הַזֶּה שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁכַּאֲשֶׁר רוֹצֶה לְהִתְמַתֵּק יוֹתֵר, מִתְגַּלֶּה בּוֹ חֶסֶד עֶלְיוֹן, וְנִמְתָּק. וּמַמְתִּיק הוּא לְמַטָּה.<br />

Torat Emet / Rav Pinhas Reuven — CC BY-NC-SA 2.5

Scroll to Top