זוהר ויקרא — דף סג ע"ב

וְיֵשׁ אָדָם שֶׁמְּזֻמָּן שֶׁיִּתְקַיְּמוּ עַל יָדוֹ קְלָלוֹת, וּבְכָל מַה שֶּׁיִּתְבּוֹנֵן יָבֹאוּ קְלָלוֹת וּמְאֵרָה וּבְעָתָה, כְּמוֹ בִּלְעָם שֶׁנִּקְרָא רַע עַיִן, שֶׁהָיָה מְזֻמָּן לְכָל רַע וְלֹא הָיָה מְזֻמָּן לְטוֹב; וְאַף עַל גַּב שֶׁבֵּרַךְ, בִּרְכָתוֹ אֵינָהּ בְּרָכָה וְלֹא הִתְקַיְּמָה, וּכְשֶׁהָיָה מְקַלֵּל, כָּל מַה שֶּׁקִּלֵּל הִתְקַיֵּם וַאֲפִלּוּ בְּרֶגַע אֶחָד, וְעַל זֶה כָּתוּב ״שְׁתֻם הָעָיִן״ — בְּכָל מָקוֹם שֶׁעֵינוֹ שָׁלְטָה הִתְקַלֵּל. בֹּא וּרְאֵה מַה כָּתוּב: ״וַיָּשֶׁת אֶל הַמִּדְבָּר פָּנָיו״, כְּדֵי שֶׁיִּתְעוֹרֵר מֵאוֹתוֹ צַד שֶׁהוּא שׁוֹלֵט שָׁם וְיָבֹא בְהַלְשָׁנָה עַל יִשְׂרָאֵל; וּמַה כָּתוּב בַּכֹּהֲנִים? ״טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ״, שֶׁהָיָה מְזֻמָּן לָזֶה וְשׁוֹרָה בְּרָכָה בְּהַשְׁגָּחָתוֹ. וְעַל זֶה שָׁנִינוּ: יִסְטֶה אָדָם אֲפִלּוּ מִמֵּאָה דְרָכִים וְלֹא יִפְגֹּשׁ אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַיִן רָעָה. אַף כָּאן, ״וְשִׁלַּח בְּיַד אִישׁ עִתִּי״ — שֶׁהוּא מְזֻמָּן לָזֶה וְרָשׁוּם לָזֶה, וְהַכֹּהֵן הָיָה מַכִּיר בּוֹ עַיִן אַחַת שׁוֹנָה מֵעַט מֵהָאַחֶרֶת, הָעוֹר שֶׁעַל הָעַיִן מְכֻסֶּה בִּשְׂעָרוֹת רַבּוֹת וְהָעַיִן מְכֻחֶלֶת וְאֵינָהּ מִסְתַּכֶּלֶת יָשָׁר — זֶהוּ הָאָדָם הַמְזֻמָּן לְכָךְ וְהָרָאוּי לוֹ. בְּגוּשׁ חָלָב הָיָה אָדָם שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁהִכָּה בְּיָדוֹ הָיָה מֵת, וְלֹא הָיוּ אֲנָשִׁים מִתְקָרְבִים אֵלָיו; בְּסוּרְיָה הָיָה אָדָם שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁהִסְתַּכֵּל בּוֹ, אֲפִלּוּ לְטוֹב, הַכֹּל הִתְהַפֵּךְ לְרַע. יוֹם אֶחָד הָיָה אִישׁ אֶחָד הוֹלֵךְ בַּשּׁוּק וּפָנָיו מְאִירוֹת; בָּא אוֹתוֹ אִישׁ וְהִסְתַּכֵּל בּוֹ, וְנִבְקְעָה עֵינוֹ. מִשּׁוּם כָּךְ לַכֹּל הָיָה אָדָם מוּכָן, לָזֶה וְלָזֶה, וְעַל זֶה כָּתוּב: ״טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ״, אַל תִּקְרֵי ״יְבֹרָךְ״ אֶלָּא ״יְבָרֵךְ.״<br />
<br />
וְלָמַדְנוּ: אוֹתוֹ הָאִישׁ הַהוֹלֵךְ לַמִּדְבָּר, כְּשֶׁהִגִּיעַ שָׁם אוֹתוֹ הַשָּׂעִיר, הָיָה עוֹלֶה לָהָר וְדוֹחֶה אוֹתוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו, וְלֹא הָיָה מַגִּיעַ לַחֲצִי הָהָר עַד שֶׁנַּעֲשָׂה אֵיבָרִים אֵיבָרִים, וְאוֹתוֹ אִישׁ הָיָה אוֹמֵר: כָּךְ יִמָּחוּ עֲוֹנוֹת עַמְּךָ וְגוֹ׳. וּמִשּׁוּם שֶׁעוֹלֶה אוֹתוֹ קָטֵגוֹר וְנַעֲשֶׂה סָנֵגוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹטֵל אֶת כָּל חַטֹּאות יִשְׂרָאֵל וְכָל מַה שֶּׁכָּתוּב בְּאוֹתָם פְּתָקִים שֶׁלְּמַעְלָה לְהַזְכִּיר אֶת חֲטָאֵי בְּנֵי הָאָדָם, וְזוֹרֵק אוֹתָם לְמָקוֹם הַנִּקְרָא מְצוּלוֹת יָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם.״<br />
<br />
מִצְוָה זוֹ, שֶׁיַּעֲבֹד הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אֶת עֲבוֹדַת אוֹתוֹ הַיּוֹם כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ וְלִשְׁלֹחַ שָׂעִיר לַעֲזָאזֵל, סוֹדָהּ כְּפִי שֶׁנֶּאֱמַר: כְּדֵי שֶׁיִּפָּרֵד מֵהָעָם הַקָּדוֹשׁ וְלֹא יִתְבַּע אֶת חֲטָאֵיהֶם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְלֹא יְקַטְרֵג עֲלֵיהֶם, שֶׁהֲרֵי אֵין לוֹ תֹּקֶף וְשִׁלְטוֹן אֶלָּא רַק כְּשֶׁמִּתְחַזֵּק הָרֹגֶז מִלְמַעְלָה, וּבְאוֹתוֹ דוֹרוֹן מִתְהַפֵּךְ אַחַר כָּךְ לְאַפּוֹטְרוֹפּוֹס עֲלֵיהֶם, וְעַל כֵּן נִדְחֶה מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא קֵץ כָּל בָּשָׂר. וְהָעָם הַקָּדוֹשׁ נוֹתְנִים לוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא צָרִיךְ שָׂעִיר, וְסוֹד זֶה הוּא: ״הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִיר״ — כְּשֵׁם שֶׁבְּצַד הַקְּדֻשָּׁה יֵשׁ זָכָר וּנְקֵבָה, אַף כָּךְ בְּצַד הַטֻּמְאָה זָכָר וּנְקֵבָה. מָשָׁל אוֹמְרִים: זְרֹק עֶצֶם לְכֶלֶב, וְהוּא יְלַחֵךְ אֶת עֲפַר רַגְלֶיךָ. וְהַכֹּל שׁוֹרֶה עַל זֶה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְעוֹרֵר אֶת סוֹד הַדִּין מִלְמַעְלָה, שֶׁאִם יִתְחַזֵּק יֻשְׁמְדוּ בְּנֵי הָעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי זֶה בָּא מִצַּד הַדִּין הַקָּשֶׁה, וְאֵין לוֹ הִתְעוֹרְרוּת לַעֲלוֹת לְמַעְלָה וּלְעוֹרֵר דִּין קָשֶׁה אֶלָּא מִשּׁוּם חַטֹּאות בְּנֵי אָדָם; שֶׁהֲרֵי בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה חֵטְא, זֶה מִתְאַסֵּף וְכַמָּה אֲלָפִים מְסַיְּעִים לוֹ, וּמִתְכַּנְּסִים שָׁם וְנוֹטְלִים אוֹתוֹ וְעוֹלִים לְמַעְלָה — הָרַחֲמָן יַצִּילֵנוּ. וְעַל הַכֹּל נוֹתֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֵצָה לְיִשְׂרָאֵל לְהִנָּצֵל מִכָּל הַצְּדָדִים, וְעַל זֶה כָּתוּב: ״אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה׳ אֱלֹהָיו.״ (עַד כָּאן הָרַעְיָא מְהֵימְנָא.)<br />
<br />
לָמַדְנוּ: ״וּמֵאֵת עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִקַּח שְׁנֵי שְׂעִירֵי עִזִּים לְחַטָּאת.״ ״וּמֵאֵת עֲדַת״ — כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מִכֻּלָּם וְיִתְכַּפֵּר לְכֻלָּם, שֶׁהֲרֵי כָּל חַטֹּאות בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כָּאן תְּלוּיִים וְכֻלָּם מִתְכַּפְּרִים בָּזֶה, וְלֹא מַסְפִּיק מֵאִישׁ אֶחָד. וּמֵאֵיזֶה מָקוֹם נִלְקָחִים? מֵאוֹתָן קֻפּוֹת שֶׁבָּעֲזָרָה נוֹטְלִים שָׂכָר, וּמְבִיאִים אוֹתָם מֵאוֹתָם דָּמִים שֶׁהָיוּ מִכֻּלָּם.